האמת? תמיד הייתי סקפטית לגבי כל הטרנדים האלה של "תזונה מותאמת אישית". חשבתי שזה עוד גימיק שנועד לגרום לנו להוציא יותר כסף. שנים ניסיתי דיאטות כאלה ואחרות, קראתי מחקרים, התייעצתי עם דיאטניות... ובסוף? תמיד מצאתי את עצמי חוזרת להרגלים הישנים.
ואז, מתוך סוג של ייאוש, החלטתי להזמין בדיקות מעבדה מקיפות. לא ציפיתי לכלום, באמת. רציתי פשוט לסמן וי על עוד ניסיון, ואולי סוף סוף להשלים עם העובדה שאני "פשוט לא בנויה לזה".
אבל אז הגיעו התוצאות. וואו.
התברר שיש לי רגישות חמורה למזונות שחשבתי שהם בסיס התזונה שלי! מי היה מאמין?
הארה רגעית: הגוף שלנו מדבר, אנחנו פשוט צריכים ללמוד להקשיב.
אני זוכרת את הרגע שבו הבנתי את המשמעות של הנתונים האלה. זה היה כמו לקבל מפה חדשה לארץ לא מוכרת. פתאום, כל התחושות הלא נעימות, העייפות הכרונית, הבעיות בעיכול... הכל התחבר לתמונה אחת גדולה.
אז מה עשיתי? שיניתי הכל.
אבל רגע, לאט לאט. לפני שאתם רצים להזמין בדיקות מעבדה בעצמכם, בואו נדבר על זה רגע. זה לא פתרון קסם.
האם באמת צריך בדיקות מעבדה כדי להבין מה טוב לגוף שלנו?
מצד אחד, אני מאמינה גדולה באינטואיציה. הגוף שלנו יודע. מצד שני, בעידן של מזון מעובד, עומס רעלים סביבתי ומידע סותר, קשה לסמוך רק על תחושות הבטן.
בספרה "Gut: The Inside Story of Our Body's Most Underrated Organ," ג'וליה אנדרס (Giulia Enders) מסבירה בצורה נהדרת את המורכבות של מערכת העיכול וההשפעה שלה על כל הגוף. היא מציינת שלעתים קרובות קשה לנו לזהות את הקשר בין מה שאנחנו אוכלים לבין הסימפטומים שאנחנו חווים.
אני מודה, גם אני נפלתי בפח הזה. חשבתי שאני אוכלת בריא, אבל בפועל הרגשתי זוועה. הבדיקות היו הזרז שנתן לי את הדחיפה להתחיל לחקור ברצינות את הנושא.
אבל כאן מתחילה הדילמה: באיזה בדיקות לבחור? ואיך מפענחים את התוצאות?
האמת, זה לא פשוט. יש כל כך הרבה סוגים של בדיקות, וכל אחת מבטיחה לתת לנו את התשובות. בדיקות רגישות למזון, בדיקות אלרגיה, בדיקות גנטיות, בדיקות מיקרוביום... מאיפה מתחילים?
אני בחרתי להתחיל מבדיקות רגישות למזון. אבל גם כאן, צריך לקחת הכל בערבון מוגבל. התוצאות יכולות להשתנות בהתאם למעבדה, למצב הבריאותי שלנו באותו רגע, ואפילו לזמן האחרון שאכלנו את המזון הספציפי.
ד"ר מארק היימן (Mark Hyman), רופא פונקציונלי ידוע, מדגיש בספריו ובמאמריו את החשיבות של גישה הוליסטית לבריאות. הוא טוען שבדיקות מעבדה הן כלי עזר חשוב, אך הן רק חלק קטן מהתמונה הגדולה. צריך להתייחס לכל הסימפטומים, להיסטוריה הרפואית ולסגנון החיים שלנו כדי להגיע לאבחנה מדויקת.
אז מה למדתי מהמסע הזה?
- בדיקות מעבדה הן נקודת התחלה, לא סוף הדרך. הן יכולות לתת לנו כיוון, אבל אנחנו צריכים להקשיב לגוף שלנו ולעשות את השינויים בהדרגה.
- אין פתרון אחד שמתאים לכולם. מה שעבד בשבילי, לא בהכרח יעבוד בשבילכם.
- התזונה היא רק חלק אחד מהפאזל. שינה טובה, פעילות גופנית, ניהול סטרס וקשרים חברתיים חשובים לא פחות.
תובנה מפתיעה: התזונה היא לא רק על מה שאנחנו אוכלים, אלא גם על איך שאנחנו אוכלים.
אני מודה, היו לי לא מעט נפילות בדרך. לפעמים התגעגעתי למאכלים שאסור לי, לפעמים פשוט לא היה לי כוח לבשל. אבל לא ויתרתי.
לאט לאט, התחלתי להרגיש יותר טוב. האנרגיה שלי עלתה, הבעיות בעיכול נעלמו, והכי חשוב – התחלתי לאהוב את הגוף שלי מחדש.
האם אני ממליצה לכולם לעשות בדיקות מעבדה? לא בהכרח. אבל אני כן ממליצה לכולם להקשיב לגוף שלהם, לחקור, ללמוד ולמצוא את הדרך שתעזור להם להרגיש טוב יותר.
ומה איתכם? האם אי פעם שיניתם את התזונה שלכם בעקבות ממצא רפואי? אשמח לשמוע את הסיפורים שלכם בתגובות! אולי נגלה ביחד עוד תובנות מפתיעות.
