וואו, אני חייבת לשתף אתכם במשהו שממש הפיל אותי מהכיסא לאחרונה. תמיד חשבתי שזיכרון זה עניין של מוח, תזונה, אולי קצת גנטיקה. אבל תנוחת גוף? באמת?!
האמת, הכל התחיל מזה שאני, כמו כולנו, מבלה שעות מול המחשב. התחלתי להרגיש שהזיכרון שלי קצת בוגד בי. שמות ברחו לי, דברים שאמרתי לפני דקה פשוט נעלמו. התסכול היה עצום. ניסיתי הכל - אפליקציות לשיפור הזיכרון, משחקי חשיבה, אפילו שיניתי את התזונה (טוב, ניסיתי...). שום דבר לא עבד.
ואז, במקרה, נתקלתי במחקר מעניין על הקשר בין תנוחת גוף לזיכרון. בהתחלה הייתי סקפטית. מה הקשר בין איך אני יושבת או עומדת לבין היכולת שלי לזכור איפה הנחתי את המפתחות?! אבל ככל שקראתי יותר, התחלתי להבין שיש כאן משהו עמוק יותר ממה שחשבתי.
המחקרים הראו שתנוחות גוף מסוימות יכולות ממש לשפר את הזיכרון שלנו. למשל, תנוחה זקופה ופתוחה יכולה להגביר את הביטחון העצמי ואת תחושת המסוגלות שלנו, מה שבתורו משפר את היכולת שלנו לקלוט ולזכור מידע. מצד שני, תנוחות מכווצות וסגורות יכולות להגביר את הלחץ והחרדה, מה שמפריע לתפקוד תקין של הזיכרון. מדהים, נכון?
אבל רגע, זה לא רק עניין של תנוחה זקופה או כפופה. יש כאן משהו הרבה יותר עמוק. הגוף שלנו הוא לא רק כלי תחבורה למוח. הוא חלק בלתי נפרד ממערכת הזיכרון שלנו.
אוקיי, כאן זה נהיה אפילו יותר מוזר ומעניין. מסתבר שהמוח שלנו מקודד מידע יחד עם התחושות הפיזיות והתנועות שלנו. תחשבו על זה - כשאתם מנסים להיזכר במשהו, אתם לפעמים עושים תנועות ידיים או משנים את תנוחת הגוף שלכם באופן לא מודע. זה כאילו הגוף מנסה לעזור למוח לשלוף את המידע!
אז מה עושים עם הגילוי הזה? איך אפשר ליישם אותו בחיים שלנו? ובכן, הנה כמה דברים שאני אישית ניסיתי ואני מוצאת אותם מועילים:
- שימו לב לתנוחה שלכם: לא משנה אם אתם יושבים, עומדים או הולכים, נסו לשמור על תנוחה זקופה ופתוחה. זה לא אומר שאתם צריכים להיות נוקשים כמו חיילים, אלא פשוט להיות מודעים לגוף שלכם ולנסות להימנע מתנוחות מכווצות וסגורות.
- תנועו!: אל תשבו במקום אחד במשך שעות. קומו, תמתחו את הגוף, תעשו סיבוב קצר. התנועה עוזרת לשפר את זרימת הדם למוח ומגבירה את הערנות.
שלבו תנועה עם למידה: כשאתם לומדים משהו חדש, נסו לשלב תנועה. למשל, אם אתם מנסים לזכור רשימת מילים, אתם יכולים ללכת בחדר ולומר כל מילה בקול רם. זה נשמע קצת טיפשי, אבל זה עובד! (מקור: "Mind and Body in Motion: The embodied cognitive dynamics of self-generated movement during memory retrieval" - Consciousness and Cognition*).
אבל הנה הסוד הקטן שלי - השיטה הזו לא עובדת תמיד. יש ימים שאני פשוט לא מצליחה להתרכז, לא משנה כמה אני מנסה לשבת זקוף ולנוע. ואז הבנתי משהו חשוב - הגוף והנפש שלנו קשורים זה בזה, אבל הם גם משתנים כל הזמן. אין פתרון קסם אחד שמתאים לכל מצב.
מה שעובד בשבילי זה להיות קשובה לגוף שלי ולצרכים שלו. לפעמים אני צריכה פשוט לקחת הפסקה, לצאת לטבע, ולנשום אוויר צח. לפעמים אני צריכה לדבר עם חברה טובה ולפרוק את מה שמציק לי. ולפעמים אני צריכה פשוט לקבל את זה שיש לי יום פחות טוב ולהיות עדינה עם עצמי.
הגילוי הזה על הקשר בין תנוחת גוף לזיכרון שינה לי את החיים. זה לא רק שיפר את הזיכרון שלי, אלא גם עזר לי להיות מודעת יותר לגוף שלי ולצרכים שלו. וזה, אני חושבת, הדבר הכי חשוב שלמדתי.
(רפרנס נוסף: "Embodied Cognition and Memory" - Psychonomic Bulletin & Review)
אני לא טוענת שיש לי את כל התשובות, אבל אני כן מאמינה שאנחנו יכולים לשפר את הזיכרון שלנו ואת איכות החיים שלנו אם רק נהיה קצת יותר מודעים לגוף שלנו ולקשר שלו למוח שלנו.
מה דעתכם? האם אי פעם שמתם לב לקשר בין תנוחת הגוף שלכם לזיכרון שלכם? אשמח לשמוע את החוויות שלכם! אולי יחד נוכל לגלות עוד דברים מדהימים על הקשר המסתורי הזה בין גוף לנפש. אה, ואיפה שמתי את המפתחות?...
