אוקיי, בואו נדבר תכל'ס. כמה פעמים קרה לכם שהתחלתם את הבוקר עם תחושה מעורפלת של "משהו לא בסדר", אבל המשכתם הלאה כאילו כלום? לי קרה יותר מדי פעמים. עד ש... עד שהבנתי שחמש דקות בבוקר יכולות לחסוך לי שעות של תסכול אחר כך.
לא מדובר כאן בעוד רשימת משימות או הבטחות שווא ל"בוקר מושלם". אנחנו מדברות על משהו אחר לגמרי. משהו אישי, אמיתי, וכן, גם קצת מוזר בהתחלה. זו הבדיקה העצמית שלי.
מה זה בכלל "בדיקה עצמית"? ולמה זה שונה ממה שאנחנו כבר עושות?
תחשבו על זה ככה: אתם קמים בבוקר, מצחצחים שיניים, שותים קפה, בודקים מיילים. שגרת בוקר רגילה, נכון? אבל מה אם, רגע לפני שאתם צוללים לתוך הכאוס של היום, אתם עוצרים לרגע ושואלים את עצמכם כמה שאלות פשוטות? שאלות שחודרות ישר ללב העניין.
פעם חשבתי שמדיטציה של שעה או יומן הם הפתרון. טעיתי. בגדול.
"הרהורים על מדיטציה" של מרקוס אורליוס, למשל, מלמד אותנו להתבונן פנימה ולזהות את הרגשות שלנו. אבל מי באמת עושה מדיטציה של שעה כל יום? אני ממש לא.
השאלות הקטנות שעושות את ההבדל:
אלה השאלות שאני שואלת את עצמי כל בוקר. כן, לפעמים תוך כדי שאני מנסה לא לשרוף את הטוסט:
- איך הגוף שלי מרגיש היום? לא רק "כואב לי הגב" או "אני עייפה". ממש להקשיב. האם יש מתח בשרירים? האם הנשימה שלי רדודה או עמוקה? האם אני צריכה מים? האם אכלתי משהו מזין אתמול? (התשובה לשאלה האחרונה לעיתים קרובות גורמת לי להרגיש אשמה).
- מה הדבר האחד שהכי מטריד אותי כרגע? לא לטשטש, לא להדחיק. פשוט להודות בפני עצמי במה שמציק לי. לפעמים זה משהו גדול כמו בעיה בעבודה, ולפעמים זה משהו קטן כמו ויכוח מטופש עם בן הזוג. אבל הנה הטריק: לנסות לזהות מה השורש של הדאגה הזו. למה זה באמת מפריע לי?
- מה הדבר האחד שאני הכי מצפה לו היום? זה לא חייב להיות משהו גרנדיוזי. זה יכול להיות פגישה עם חברה טובה, או סתם לסיים ספר טוב. זה עוזר לי להתמקד בדברים הטובים ולמצוא קצת אור ביום.
- מה אני יכולה לעשות היום כדי להיות קצת יותר טובה לעצמי? זה יכול להיות כל דבר, מקריאת פרק בספר שאני אוהבת ועד אמירת "לא" למשהו שאני לא רוצה לעשות. (עובדת על זה קשה!). העניין הוא לזכור שאני ראויה לטיפול טוב, בדיוק כמו כולם.
- מה אני מודה עליו היום? הכרת תודה הוכחה מחקרית כמשפרת את מצב הרוח ומפחיתה מתח. לא צריך לחפש דברים גרנדיוזיים. תודה על הקפה של הבוקר, על השמש, על זה שקמתי בחיים.
אני יודעת, זה נשמע קצת קיטשי, נכון? אבל תאמינו לי, זה עובד.
למה זה עובד?
היופי בבדיקה העצמית הזו הוא שהיא לא מצריכה ממני להיות גורו רוחני או מומחית למיינדפולנס. זה פשוט כלי פשוט שעוזר לי להתחבר לעצמי. הנה למה זה עובד, לפי דעתי:
- זה עוזר לי להיות מודעת יותר לעצמי: ברגע שאני מתחילה להקשיב לגוף ולרגשות שלי, אני יכולה לזהות דפוסים והרגלים שלא שמתי לב אליהם קודם.
- זה עוזר לי להתמודד עם אתגרים: כשאני יודעת מה מטריד אותי, אני יכולה להתחיל לחפש פתרונות. במקום לתת לדאגה להשתלט עלי, אני לוקחת שליטה.
- זה עוזר לי להעריך את הטוב: כשאני מתמקדת בדברים שאני מודה עליהם, אני משפרת את מצב הרוח שלי ומרגישה יותר אסירת תודה על מה שיש לי.
עכשיו, אני יודעת מה אתם חושבים. "נעמה, את מנסה למכור לנו עוד שיטה שתגרום לנו להרגיש אשמים אם לא נעשה אותה כל יום?"
ממש לא.
הבדיקה העצמית הזו היא לא תרופת פלא. היא לא תפתור את כל הבעיות שלכם. אבל היא יכולה לעזור לכם להיות קצת יותר מודעים, קצת יותר קשובים לעצמכם, וקצת יותר שמחים. וזה, בעיניי, שווה את זה.
אבל רגע, יש עוד משהו...
אחד הדברים הכי מפתיעים שגיליתי הוא שהבדיקה העצמית הזו משפיעה גם על היחסים שלי עם אחרים. כשאני מודעת יותר לרגשות שלי, אני יותר אמפתית וסבלנית כלפי אחרים. אני פחות מגיבה מתוך אימפולסיביות ויותר מתוך חמלה. זה שינה את הכל.
אלינור רוזוולט אמרה פעם: "אף אחד לא יכול לגרום לך להרגיש נחות בלי הסכמתך." הבדיקה העצמית הזו מזכירה לי שאני יכולה לבחור איך להגיב למה שקורה סביבי.
אז מה עכשיו?
אני לא מצפה שתתחילו לעשות את הבדיקה העצמית הזו כל יום. אבל אני כן מזמינה אתכם לנסות. תנו לזה צ'אנס. תראו אם זה עובד בשבילכם.
ואם לא? לא נורא. העיקר שתזכרו שמגיע לכם להיות מאושרים. ואתם, יותר מכולם, יודעים מה יעשה לכם טוב.
מה אתם חושבים? האם הייתם מנסים את הבדיקה העצמית הזו? שתפו אותי בתגובות! אני באמת רוצה לדעת.
