אוקיי, בואו נדבר על ניקוי רעלים. אני יודעת, אני יודעת, הנושא הזה יכול להיות סופר-טעון. מצד אחד, יש את כל הדיאטות הקיצוניות וה"ניסים" המבטיחים הרזייה מהירה (שבואו נודה, כמעט תמיד נגמרים בהשמנה חוזרת). מצד שני, יש את התחושה המעיקה הזו, שאנחנו מציפים את הגוף שלנו ברעלים יום-יום – מזון מעובד, זיהום אוויר, סטרס… אז מה עושים?
אני, בתור נעמה, מודה שהייתי סקפטית לא קטנה. גדלתי על מדע, מחקרים, עובדות. כל ה"ניקוי רעלים" הזה תמיד נשמע לי קצת… "רוחני מדי". אבל אז, לפני כמה שנים, נתקלתי בגישה המזרחית. והיא שינתה לי את כל התפיסה.
תחשבו על זה רגע – הגוף שלנו הוא מכונה מדהימה. הוא יודע לנקות את עצמו. הכבד, הכליות, מערכת הלימפה – הם עובדים מסביב לשעון כדי לסלק פסולת. אז למה אנחנו בכל זאת מרגישים לפעמים תקועים, עייפים, נפוחים?
התשובה, לפי הגישה המזרחית, היא שהמכונה הזו פשוט מוצפת. כמו נהר שזורמים לתוכו יותר מדי מים, היא מתקשה לעמוד בעומס. וזה לא רק מה שאנחנו מכניסים לגוף, אלא גם איך אנחנו חיים. סטרס כרוני, שינה לא מספקת, חוסר פעילות גופנית – כל אלה משפיעים על היכולת של הגוף לנקות את עצמו.
הפואנטה היא לא להרעיב את עצמנו או לשתות מיצים ירוקים מוזרים במשך שבוע. הפואנטה היא לתמוך במערכות הניקוי הטבעיות של הגוף.
עכשיו, אני יודעת מה אתן חושבות: "טוב, נעמה, זה נשמע נחמד, אבל איפה ההוכחות?" שאלה מצוינת! גם אני רציתי הוכחות.
וזה מה שהוביל אותי לניסוי המפתיע הזה. נתקלתי במחקר קטן, אבל מאד מעניין, שנעשה באוניברסיטה בסין (אני מצטטת ממחקר שפורסם ב-Journal of Ethnopharmacology, שמדבר על השפעת צמחי מרפא מסורתיים על תפקודי כבד). החוקרים בדקו קבוצה של אנשים שסבלו מעייפות כרונית ובעיות עיכול, וחילקו אותם לשתי קבוצות. קבוצה אחת קיבלה טיפול תרופתי קונבנציונלי, והקבוצה השנייה קיבלה שילוב של תזונה מותאמת אישית על פי עקרונות הרפואה הסינית (דגש על מזונות קלים לעיכול, צמחי מרפא עדינים שמסייעים לכבד ולכליות), תרגילי נשימה ופעילות גופנית מתונה כמו טאי צ'י.
אני מודה, בהתחלה הייתי סקפטית. חשבתי לעצמי, "נו באמת, טאי צ'י ינקה לי את הרעלים מהגוף?" אבל אז ראיתי את התוצאות.
אחרי שלושה חודשים, הקבוצה שקיבלה את הטיפול המזרחי הראתה שיפור משמעותי יותר בתסמינים שלהם – פחות עייפות, שיפור בעיכול, ואפילו שיפור במדדי הדם שקשורים לתפקודי כבד.
זה לא היה "נס", כן? אבל זה היה מספיק כדי לגרום לי לחשוב אחרת. זה גרם לי להבין שניקוי רעלים הוא לא עניין של "זבנג וגמרנו", אלא תהליך הדרגתי של איזון והקשבה לגוף.
מאז, התחלתי לשלב את העקרונות האלה בחיים שלי. שיניתי את התזונה, התחלתי לעשות יוגה (כן, אני יודעת, קלישאה, אבל זה עובד!), והכי חשוב – למדתי להקשיב לגוף שלי. כשאני מרגישה עייפה או נפוחה, אני שואלת את עצמי: "מה הגוף שלי צריך עכשיו?" האם זה מנוחה? האם זה תזונה אחרת? האם זה פשוט לצאת לטבע ולנשום אוויר צח?
ואת יודעת מה? זה עובד. אני עדיין לא מושלמת (ומי כן?), אבל אני מרגישה הרבה יותר טוב, יותר אנרגטית, ויותר מחוברת לגוף שלי.
עכשיו, בואו נדבר על אחד הדברים שגיליתי תוך כדי התהליך הזה, ושממש הפתיע אותי: הקשר בין ניקוי רעלים לרגשות. כן, כן, אני יודעת, זה נשמע קצת "ניו אייג'", אבל הקשיבו לי.
לפי הגישה המזרחית, כל איבר בגוף שלנו קשור לרגשות מסוימים. הכבד, למשל, קשור לכעס ולתסכול. הכליות קשורות לפחד. אז כשאנחנו מציפים את הגוף שלנו ברעלים, אנחנו לא רק פוגעים בתפקוד הפיזי שלו, אלא גם משפיעים על הרגשות שלנו.
כשאנחנו עושים ניקוי רעלים, אנחנו לא רק מסלקים פסולת פיזית, אלא גם משחררים רגשות תקועים. פתאום אנחנו מרגישים יותר קלילים, יותר שמחים, יותר חופשיים.
זה לא אומר שאם תאכלי סלט ירוק תעלמי את כל הבעיות שלך. אבל זה אומר שיש קשר עמוק בין הגוף והנפש שלנו, ושאם נטפל בגוף שלנו, גם הנפש שלנו תרוויח.
אז, מה עושים מכאן? אני לא הולכת להגיד לכן לעשות ניקוי רעלים קיצוני או לשנות את כל החיים שלכן בן לילה. אני רק מזמינה אתכן להתחיל להקשיב לגוף שלכן. לשאול את עצמכן: "מה הגוף שלי צריך היום?" האם זה מנוחה? האם זה תזונה אחרת? האם זה פשוט לצאת לטבע ולנשום אוויר צח?
אני יודעת שזה יכול להיות מפחיד. זה דורש אומץ להסתכל פנימה ולהקשיב לקול הפנימי שלנו. אבל אני מבטיחה לכן, זה שווה את זה.
אז, מה דעתכן? מוכנות לנסות? אני אשמח לשמוע את החוויות שלכן!
