טוב, בואו נדבר תכל'ס. כמה פעמים הסתכלתן על הלשון שלכן בבוקר ותהיתן מה לעזאזל כל הצבעים והמרקמים האלה אומרים? אני יודעת, אני יודעת... אני עשיתי את זה שנים! ניסיתי לפענח את המפה הזו על הלשון שלי כמו איזה ארכיאולוג שמנסה לפענח כתב חרטומים עתיק. זה התחיל מסקרנות, המשיך בתסכול, והסתיים...ובכן, עם תובנה מטורפת לחלוטין.
אני זוכרת את עצמי קוראת איזה מאמר באינטרנט על בדיקת לשון איורוודית. הכל נשמע כל כך הגיוני – צבע, מרקם, ציפוי, הכל מעיד על משהו. "אחלה," חשבתי לעצמי, "סוף סוף אבין מה קורה אצלי בגוף!". אבל אז ניסיתי ליישם את זה על עצמי. ציפוי לבן? אוקיי, זה ואטה או קאפה? ואם יש לי גם קצת אדום בצדדים? זה פיטה? או סתם שתיתי יין אדום אתמול? (התשובה הייתה בדרך כלל יין אדום, אם להיות כנה). קיצור, כאוס מוחלט.
אבל משהו בגישה האיורוודית פשוט לא נתן לי מנוח. יש שם איזה הוליזם, איזו ראייה של הגוף כשלם, שהרגישה לי הרבה יותר נכונה מאשר סתם לטפל בסימפטומים. אז התחלתי לחקור יותר לעומק. לא רק גוגל, אלא ספרים, קורסים, אפילו שיחות עם מטפלים איורוודיים מוסמכים. כן, השקעתי בזה. והאמת? לקח לי זמן להבין שמה שקראתי באינטרנט היה רק קצה הקרחון.
אז מה בעצם למדתי? ובכן, הרבה. אבל הנה כמה נקודות שהכי שינו לי את הגישה:
- זה לא רק מה שאת רואה, זה גם איך שאת מרגישה. האיורוודה לא מתייחסת רק לצבעים ומרקמים. היא שואלת אותך: איך את מרגישה? האם את עייפה? האם את סובלת מעיכול לקוי? האם את לחוצה? הלשון היא רק חלק מהתמונה, וכדי להבין אותה באמת, את צריכה להקשיב לגוף שלך. "הגוף תמיד מדבר אלינו – השאלה אם אנחנו מקשיבים".
- האבחון האיורוודי הוא דינמי, לא סטטי. הלשון שלך לא נראית אותו דבר כל יום. היא משתנה בהתאם לתזונה, למצב הרוח, למזג האוויר. אז אל תצפי לאבחן את עצמך פעם אחת ולתמיד. תתייחסי לזה כאל תהליך מתמשך של הקשבה והתבוננות. (קראתי על זה במחקר של Dr. Vasant Lad, שאגב, הוא גורו אמיתי בתחום).
- התרופה האמיתית היא לא תמיד צמח מרפא אקזוטי. לפעמים, הדבר הכי טוב שאת יכולה לעשות בשביל עצמך זה לישון שעה יותר, לשתות כוס מים חמימים עם לימון, או סתם לנשום עמוק. אני יודעת, זה נשמע קלישאתי, אבל זה עובד! (תזכירו לי לספר לכם פעם על הפעם שניסיתי להכין לעצמי איזה שיקוי איורוודי מסובך עם 100 מרכיבים שונים ופשוט גרמתי לעצמי בחילה...).
אבל הנה התובנה הכי חשובה, זו שבאמת שינתה לי את הכל: האבחון האיורוודי הוא לא מטרה בפני עצמה, אלא כלי להבין את עצמך יותר טוב. זה לא עניין של למצוא את ה"בעיה" ולתקן אותה. זה עניין של להקשיב לגוף שלך, להבין מה הוא צריך, ולתת לו את זה.
אני זוכרת שפעם אחת, הלשון שלי הייתה מכוסה בציפוי לבן עבה. לפי כל המדריכים, זה אומר שהייתה לי הצטברות של רעלים ושאני צריכה לעשות ניקוי רעלים דחוף. אבל במקום לקפוץ מיד לדיאטה קיצונית, עצרתי רגע ושאלתי את עצמי: מה קורה איתי באמת? ואז הבנתי שאני פשוט עייפה ומתוחה. ישנתי ממש מעט בשבוע האחרון, אכלתי ג'אנק פוד, ושתיתי מעט מדי מים. אז במקום לעשות ניקוי רעלים, הלכתי לישון מוקדם, שתיתי תה צמחים, ויצאתי לטיול בטבע. וניחשתן מה? הציפוי נעלם! זה לא היה עניין של רעלים, זה היה עניין של הקשבה לגוף שלי.
אז מה הלאה? אני עדיין מסתכלת על הלשון שלי בבוקר. אבל עכשיו זה כבר לא מתוך פאניקה או חרדה, אלא מתוך סקרנות והתבוננות. אני לא מנסה לפענח אותה כמו איזה קוד סודי, אלא מקשיבה למה שהיא מנסה להגיד לי. והכי חשוב, אני זוכרת שהלשון היא רק חלק מהתמונה, ושמה שבאמת משנה זה איך אני מרגישה.
ואתן? מה הלשון שלכן מנסה להגיד לכן הבוקר? ספרו לי בתגובות! אולי יחד נפצח את הסוד הזה. ואם לא, תמיד אפשר להאשים את היין האדום...
מקורות:
- Ayurveda: The Science of Self-Healing by Dr. Vasant Lad
- Textbook of Ayurveda, Volume 1: Fundamental Principles by Dr. Vasant Lad
