האמת? הייתי בהלם. ממש בהלם. שנים שאני משתמשת בשמנים אתריים, בטוחה שאני נותנת לעור שלי את הכי טוב שיש. משקיעה בשמנים יקרים, אורגניים, ממותגים… ואז, בבדיקה אקראית לגמרי, גיליתי משהו מטריד.
אבל רגע, נתחיל מההתחלה.
תמיד אהבתי את הריח הטבעי, את התחושה הנעימה על העור. זה היה הפינוק הקטן שלי בסוף יום עבודה ארוך. הייתי משתמשת בשמן לבנדר לפני השינה, בשמן עץ התה לפצעונים, בשמן רוז היפ למיצוק העור. קניתי קורסים, קראתי בלוגים, הרגשתי שאני מבינה עניין.
ואז, נתקלתי במאמר על זיהום בשמנים אתריים. בהתחלה, זלזלתי. חשבתי שזה בטח איזו תיאוריה קונספירציה מטורפת. אבל משהו גרם לי לחפור יותר. והבדיקה שעשיתי לשמן רוז היפ האהוב שלי חשפה אמת מטרידה – הוא היה מחומצן ברמה גבוהה. מחומצן! המשמעות? במקום להזין את העור, הוא בעצם מזיק לו. הוא יוצר רדיקלים חופשיים שמאיצים את ההזדקנות.
נכון, גם אני הייתי סקפטית. איך יכול להיות? שמן כל כך יקר, ממותג, אורגני – איך הוא יכול להיות פגום?
אבל אז הבנתי משהו חשוב.
לא כל מה שיקר הוא בהכרח איכותי.
המחיר של השמן לא מעיד על איכותו, אלא על תהליכי השיווק, על האריזה המפוארת, על המיתוג. אבל מה לגבי תהליך הייצור עצמו? מה לגבי האחסון? מה לגבי החמצון שמתרחש כתוצאה מחשיפה לאור וחום?
זו הייתה נקודת מפנה.
הרגשתי מרומה. רגע, שנים שאני משקיעה ב"בריאות" של העור שלי, ובפועל אני פוגעת בו? זה היה מתסכל. ממש מתסכל.
התחלתי לחקור לעומק. קראתי מחקרים (כמו המחקר הזה על יציבות שמנים צמחיים: https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC6950085/), דיברתי עם כימאים, התייעצתי עם קוסמטיקאיות. הבנתי שהבעיה היא לא רק בשמנים אתריים יקרים, אלא בשמנים צמחיים בכלל. הם רגישים מאוד לחמצון, וברגע שהם מתחמצנים הם הופכים למזיקים.
אז מה עושים? לוותר על היתרונות של שמנים צמחיים? לוותר על הריח הטבעי? לא בהכרח.
החיפוש אחר פתרון הוביל אותי למקום לא צפוי – סקוואלן.
סקוואלן הוא שומן טבעי המיוצר על ידי הגוף שלנו. הוא נמצא בשפע בעור צעיר, אבל הכמות שלו פוחתת עם הגיל. סקוואלן הוא חומר לחות מעולה, הוא מרכך את העור, הוא מגן עליו מפני נזקי הסביבה, והכי חשוב – הוא יציב מאוד בפני חמצון.
אבל רגע, סקוואלן זה לא משהו יקר? לא בהכרח.
הסקוואלן הנפוץ ביותר מופק מכבד של כרישים. כן, שמעתם נכון. כרישים. ברגע ששמעתי את זה, נרתעתי. לא רציתי לתמוך בתעשייה פוגענית כל כך. אבל אז גיליתי שאפשר להפיק סקוואלן גם מזיתים. הסקוואלן שמיוצר מזיתים הוא טבעוני, ידידותי לסביבה, והכי חשוב – הוא זהה מבחינה כימית לסקוואלן שמיוצר על ידי הגוף שלנו.
עכשיו, לפני שאתם רצים לקנות סקוואלן, חשוב להבין משהו. לא כל סקוואלן הוא איכותי. כמו בכל דבר, יש דרגות שונות של איכות. חשוב לבחור בסקוואלן שמיוצר מזיתים אורגניים, שמכיל ריכוז גבוה של סקוואלן, ושנבדק במעבדה כדי לוודא שהוא טהור ויציב.
אני יודעת, זה נשמע כמו הרבה עבודה. אבל תאמינו לי, זה שווה את זה. אני כבר כמה חודשים משתמשת בסקוואלן מזיתים, ואני יכולה להגיד בפה מלא – העור שלי מעולם לא נראה טוב יותר. הוא רך, חלק, זוהר, והכי חשוב – הוא בריא.
אני לא אומרת שצריך לוותר לגמרי על שמנים אתריים. הם עדיין יכולים להיות תוספת נהדרת לטיפוח העור, אבל חשוב להשתמש בהם בזהירות. חשוב לבחור שמנים איכותיים, לאחסן אותם במקום קריר וחשוך, ולהשתמש בהם בתוך פרק זמן קצר לאחר הפתיחה.
אבל בשבילי, סקוואלן הפך להיות הבסיס לטיפוח העור שלי. הוא האלטרנטיבה הבטוחה, היעילה, והאקולוגית לשמנים צמחיים.
אז מה למדנו?
- לא כל מה שיקר הוא בהכרח איכותי.
- שמנים צמחיים רגישים לחמצון, וברגע שהם מתחמצנים הם הופכים למזיקים.
- סקוואלן הוא אלטרנטיבה בטוחה ויעילה לשמנים צמחיים.
אני יודעת שהמאמר הזה יכול להיות קצת מטלטל. אני יודעת שזה יכול לשנות את כל מה שחשבתם על טיפוח העור. אבל אני מקווה שזה גם יפתח לכם את הראש לאפשרויות חדשות.
מה אתכם? האם אי פעם חשבתם על האלטרנטיבה הזו לשמנים אתריים? אשמח לשמוע את המחשבות שלכם!
