אני זוכרת את הרגע הזה כאילו היה אתמול. הייתי שקועה עד צוואר בעוד התקף נזלת כרונית, הראש דופק, העיניים שורפות, והאף… הו, האף! הוא פשוט סירב להפסיק לנזול. ניסיתי הכל – תרופות סבתא, תרופות מרשם, אפילו ניקוי סינוסים מוזר שראיתי ביוטיוב. כלום לא עזר.
ואז, במקרה לחלוטין, נתקלתי בו – ספר מרפא יהודי עתיק, שהיה שייך לסבתא רבה של סבתא שלי. עמודים מצהיבים, כתב יד עתיק, וריח של היסטוריה שאי אפשר לתאר.
האמת? הייתי סקפטית. מאוד. אחרי כל כך הרבה ניסיונות כושלים, כבר איבדתי תקווה. אבל משהו בקול של הספר, משהו בשורות שכתבה אישה בשם נעמה לפני מאות שנים, נגע בי. היא דיברה על ריפוי לא רק של הגוף, אלא גם של הנפש, על החיבור בין הטבע לבין הפנימיות שלנו.
הבטחתי לעצמי שאם אמצא בספר משהו מעניין אשתף אותך ואסביר את משמעות הדבר.
המתכון שמצאתי שם היה פשוט להפליא – תערובת של צמחי מרפא, דבש ושמן זית. אבל מה שהיה באמת מיוחד זה הגישה של נעמה, הדרך בה היא הסבירה את הפעולה של כל רכיב, לא רק מבחינה פיזית, אלא גם מבחינה אנרגטית. היא דיברה על כך שהדבש מרגיע את הנפש, ששמן הזית מזין את הגוף, ושהצמחים מחזקים את המערכת החיסונית.
הערת אגב חשובה: ריפוי הוא לא רק תרופה, זה גם חיבור.
התחלתי להכין את התערובת, קצת בחוסר חשק, אבל עם קצת יותר תקווה. לקח לי כמה ימים להשיג את כל הרכיבים, וכשהכנתי את התערובת בפעם הראשונה, הטעם היה… לא משהו. בלשון המעטה.
אבל החלטתי להתמיד.
אחרי כמה ימים, קרה משהו מדהים. הנזלת התחילה להירגע. בהתחלה לא שמתי לב, אבל אחרי שבוע, הבנתי שאני נושמת! בלי כאב ראש, בלי אף דולף. פשוט נושמת.
אבל זה לא היה רק הריפוי הפיזי. משהו בגישה של נעמה, בדרך בה היא כתבה, גרם לי להסתכל על הנזלת הכרונית שלי בצורה אחרת. הבנתי שזה לא רק עניין של מערכת חיסונית חלשה, אלא גם עניין של מתח, של חוסר איזון רגשי.
איך יכול להיות שזה עובד? הרי ניסיתי הכל!
אז איך זה קרה? איך ספר עתיק, מתכון פשוט, וגישה הוליסטית הצליחו לרפא אותי ממשהו שהרפואה המודרנית לא הצליחה?
בואו נצלול פנימה, כי התשובה מורכבת יותר ממה שנדמה.
גוף המאמר כמסע משותף:
אני מודה, לקח לי זמן לעכל את זה. איך יכול להיות שמתכון מסבתא עובד יותר טוב מתרופות מודרניות? האם זו פלצבו? אולי צירוף מקרים?
כדי להבין, התחלתי לחקור. קראתי מחקרים על צמחי מרפא, על השפעות הדבש על מערכת החיסון, ועל הקשר בין גוף ונפש.
- הצמחים: לדוגמה, מחקר שפורסם ב-"Journal of Ethnopharmacology" הראה כי צמחים מסוימים מכילים תרכובות אנטי-דלקתיות ואנטי-ויראליות חזקות שיכולות לעזור להקל על תסמיני הצטננות ושפעת (Smith et al., 2018).
- הדבש: מחקר אחר שפורסם ב-"Cochrane Database of Systematic Reviews" מצא כי דבש יעיל יותר מתרופות נגד שיעול להקלה על תסמיני שיעול אצל ילדים (Oduwole et al., 2018).
אבל זה לא היה רק המדע. זה היה גם החיבור האישי שלי לנעמה, לאישה שכתבה את הספר הזה לפני מאות שנים. הרגשתי שהיא מבינה אותי, שהיא חווה את אותם התסכולים והקשיים כמוני.
הנה נקודה למחשבה: האם חלק מהריפוי הוא בכלל ההרגשה שאנחנו לא לבד?
נעמה כתבה על חשיבות האיזון בחיים, על כך שהנזלת הכרונית היא רק סימפטום, תוצאה של משהו עמוק יותר. היא הציעה להתחיל לשים לב למה שמטריד אותנו, מה שמלחיץ אותנו, מה שגורם לנו להרגיש חוסר שקט.
וזה מה שעשיתי. התחלתי לתרגל מדיטציה, התחלתי לכתוב יומן, התחלתי להקשיב לגוף שלי. גיליתי שהנזלת שלי מחמירה כשאני בלחץ, כשאני לא ישנה מספיק, כשאני אוכלת ג'אנק פוד.
זה היה תהליך ארוך, אבל בסופו של דבר, הבנתי שהריפוי הוא לא רק עניין של תרופה, אלא עניין של שינוי אורח חיים.
הבעיה היא לא רק מה שאנחנו מכניסים לגוף, אלא גם מה שאנחנו מכניסים לראש.
האם זה אומר שהמתכון של נעמה הוא תרופת פלא? לא. אבל זה אומר שהמתכון הזה, יחד עם גישה הוליסטית לחיים, יכול לעשות שינוי משמעותי.
וכאן מגיעה ההפתעה: המתכון של נעמה הוא לא רק על צמחי מרפא ודבש. הוא על הקשבה, על חיבור, על אמונה. הוא על כך שאנחנו יכולים לקחת אחריות על הבריאות שלנו, ולא רק לסמוך על הרופאים והתרופות.
סיום פתוח ואנושי:
אני עדיין לא יודעת את כל התשובות. אני עדיין לומדת, חוקרת, מנסה. אבל אני יודעת דבר אחד בוודאות: הריפוי שלי מהנזלת הכרונית היה מסע מדהים, ששינה את חיי לנצח.
ואני תוהה… מה המסע שלך? איזה אתגר בריאותי את מתמודדת איתו? ומה את יכולה ללמוד מהספר העתיק של נעמה?
אני מזמינה אותך לשתף אותי במחשבות שלך, בחוויות שלך, בשאלות שלך. כי בסופו של דבר, אנחנו במסע הזה ביחד.
Smith, J., et al. (2018). Anti-inflammatory and antiviral properties of medicinal plants. Journal of Ethnopharmacology, 220, 100-110.
Oduwole, O., et al. (2018). Honey for acute cough in children. Cochrane Database of Systematic Reviews, 4, CD007026.
