האמת? תמיד הייתי סקפטית לגבי כל עניין מדידת הנתונים האלה. שעונים חכמים, אפליקציות בריאות... הרגיש לי כמו עוד דרך להציף אותי באינפורמציה שאני גם ככה לא יודעת מה לעשות איתה. אבל אז, מתוך סקרנות טהורה (טוב, וקצת לחץ חברתי מצד חברה שהתחילה להתעמק בדופק המנוחה שלה), החלטתי לנסות.
דופק מנוחה. נשמע די פשוט, נכון? כמה פעימות לב יש לך בדקה כשאת רגועה. אבל מה שגיליתי בעקבות מעקב קצר שינה לי את כל התמונה. לא רק על הדופק שלי, אלא על איך שאני מתנהלת בחיים.
התחלתי עם ספקנות. "בטח זה לא מדויק", מלמלתי לעצמי כשראיתי את המספר הראשון קופץ על המסך. 78 פעימות בדקה. לא נמוך במיוחד. ידעתי שאני לא ספורטאית אולימפית, אבל ציפיתי למשהו יותר קרוב ל-60. קצת התבאסתי. זה אומר שאני בכושר גרוע? שאני לחוצה יותר מדי?
האמת היא, שבהתחלה ניסיתי להתעלם. אבל המספר הזה, 78, חזר על עצמו שוב ושוב. גם בבוקר, אחרי שמונה שעות שינה, וגם בערב, אחרי מדיטציה של חצי שעה. הבנתי שאני חייבת לחקור את זה לעומק.
אז התחלתי לחפור. קראתי מחקרים, כתבות, פוסטים של בלוגרים. גיליתי שדופק מנוחה הוא מדד מורכב שיכול להעיד על הרבה יותר מסתם רמת הכושר הגופני שלנו. הוא מושפע מגנטיקה, מתזונה, משינה, אבל בעיקר – מרמת הלחץ שלנו.
זה הדליק לי נורה אדומה. לחץ. אני? לחוצה? אני? זאת שתמיד רגועה, זאת שתמיד אומרת "יהיה בסדר", זאת שתמיד מנסה להוריד את המתח לאחרים? מסתבר שכן.
כאן הגיע רגע של תובנה. הבנתי שאני מצוינת בלהסתיר את הלחץ שלי, אפילו מעצמי. אני מדחיקה, מעמיסה על עצמי עוד ועוד משימות, ומתעלמת מהאותות שהגוף שלי שולח לי. הדופק שלי, מסתבר, היה צועק בשבילי.
אוקי, אז מה עושים עכשיו? ידעתי שאני לא יכולה סתם להוריד את הלחץ בלחיצת כפתור. זה תהליך, וזה דורש שינוי אמיתי באורח החיים שלי. התחלתי עם דברים קטנים. הקפדתי על שעות שינה קבועות, התחלתי לעשות יוגה כמה פעמים בשבוע, והכי חשוב – התחלתי להגיד "לא" לדברים שלא באמת רציתי לעשות. זה היה קשה, אבל זה היה שווה את זה.
ומה קרה לדופק שלי? הוא התחיל לרדת. לאט לאט, אבל בטוח. מ-78 ל-75, אחר כך ל-72, ועכשיו אני מתקרבת בצעדי ענק ל-70. אבל יותר חשוב מהמספרים עצמם, הרגשתי שינוי אמיתי בגוף ובנפש שלי. הייתי רגועה יותר, שמחה יותר, ומלאה יותר באנרגיה.
אגב, כשחקרתי את הנושא לעומק, גיליתי משהו מעניין: דופק מנוחה מושפע גם ממזג האוויר! מחקרים מראים שבחודשי הקיץ החמים, הדופק שלנו עולה באופן טבעי בכמה פעימות. מי היה מאמין? (מקור: "The effect of weather on heart rate variability: A systematic review and meta-analysis" – Environmental Research, 2020)
אבל הנה משהו שלא מספרים לנו הרבה: לא הכל עובד לכולם. היו דברים שניסיתי ולא עבדו. למשל, ניסיתי לעשות מדיטציות מודרכות כל יום, אבל זה פשוט לא התאים לי. הרגשתי חסרת סבלנות ורק יותר לחוצה. הבנתי שאני צריכה למצוא דרכים אחרות להרגיע את עצמי, דברים שבאמת מהנים אותי, כמו לקרוא ספר טוב או לצאת לטייל בטבע.
יצא לי לחשוב על זה שאנחנו כל כך עסוקים במרדף אחרי יעילות, אחרי שיפור עצמי, אחרי "להיות הכי טובים שאנחנו יכולים להיות", שאנחנו שוכחים לפעמים פשוט להקשיב לגוף שלנו. הוא יודע מה הוא צריך, הוא רק צריך שנקשיב לו.
ד"ר סטיבן סינטרה, קרדיולוג מפורסם, טוען שלדופק מנוחה תקין יש חשיבות מכרעת לאריכות ימים ולבריאות הלב. (מקור: "The Sinatra Solution: Metabolic Cardiology"). אבל אני גיליתי שמעבר לזה, המעקב אחרי הדופק שלי עזר לי להבין את עצמי יותר טוב, להתחבר לגוף שלי, ולחיות חיים יותר מאוזנים ושלווים.
אז מה הלאה? אני ממשיכה במעקב, ממשיכה לנסות דברים חדשים, וממשיכה להקשיב לגוף שלי. אני יודעת שזה מסע, ושאני לא צריכה להיות מושלמת. אני רק צריכה להיות מודעת.
תחשבו על זה רגע: האם גם אתן מקשיבות לגוף שלכן? האם גם אתן מנסות להסתיר את הלחץ שלכן, אפילו מעצמכן? אני מזמינה אתכן לחקור את הנושא הזה בעצמכן, ולגלות מה הדופק שלכן יכול לספר לכן על עצמכן. תשתפו אותי בתגליות שלכן! מעניין אותי לשמוע מה גיליתן.
