אוקיי, אני חייבת לשתף אתכם במשהו שהפיל אותי מהכיסא. או יותר נכון, השאיר אותי ערה בלילה. תמיד חשבתי שאני ישנה טוב. עייפה? כן. אבל ישנה? כמו תינוק, בערך. עד שהחלטתי לנסות משהו חדש: מנטר דופק לילי.
האמת? הייתי סקפטית. מה כבר יגלה לי הדבר הזה שאני לא יודעת? אבל חברה ממש טובה, ד"ר קרן (מומחית לשינה, אגב, לא סתם זורקת כאן שמות), המליצה בחום. היא אמרה שזה יכול לתת לי תמונה אמיתית על איכות השינה שלי, מעבר לתחושה הסובייקטיבית. אז הלכתי על זה.
וכאן מתחיל הטירוף.
התקופה הראשונה עם המנטר הייתה... מלמדת, בלשון המעטה. גיליתי שאני זזה בלי סוף, שהדופק שלי משתולל ברגעים מסוימים, ושבממוצע, אני מתעוררת לפחות 5 פעמים בלילה בלי בכלל לזכור את זה בבוקר. חמש פעמים!
ואז התחלתי לחקור.
(רגע, עצירה קטנה. לפני שאמשיך, חייבת להגיד: אני לא מומחית שינה. אני סתם מישהי שמנסה להבין איך לישון טוב יותר. כל מה שאני כותבת כאן מבוסס על מחקר אישי, ניסוי וטעייה, וכמובן, שיחות עם אנשי מקצוע כמו ד"ר קרן. קחו הכל בערבון מוגבל, ותתייעצו עם רופא לפני שאתם משנים משהו משמעותי בהרגלי השינה שלכם.)
אז מה גיליתי?
קודם כל, הדופק בלילה הוא מראה אמיתית למצב הגופני והנפשי שלנו. דופק גבוה יכול להצביע על סטרס, חרדה, או אפילו בעיות פיזיות כמו דום נשימה בשינה (חשוב לבדוק!). דופק נמוך מדי יכול להצביע על בעיות לב, או סתם על כך שאתם ספורטאים בכושר שיא. חשוב להבין את הקונטקסט.
אבל הכי חשוב, גיליתי שהדופק שלי לא מספר לי רק על הלילה, אלא גם על היום.
כן, שמעתם נכון.
השינויים שעשיתי במהלך היום השפיעו באופן דרמטי על איכות השינה שלי. למשל, שמתי לב שכשאני שותה קפה אחרי 3 בצהריים, הדופק שלי בלילה משתולל. אותו דבר לגבי ארוחות כבדות לפני השינה. אפילו צפייה בסרט מתח לפני השינה השפיעה על הדופק שלי לרעה.
הבנתם את הקטע? הגוף שלנו הוא מערכת אחת גדולה.
אבל כאן מגיע הטוויסט האמיתי. אחרי חודש של מעקב, ניסיתי לעשות משהו קצת משוגע: התחלתי לתרגל מדיטציה לפני השינה.
"מדיטציה?" תהיתי לעצמי. "זה בטח לא יעבוד עלי. אני טיפוס היפר-אקטיבי, אין לי סבלנות לדברים האלה."
אבל ניסיתי. הורדתי אפליקציה, מצאתי מדיטציה מודרכת של 10 דקות, ושכבתי במיטה והקשבתי. ו... וואו.
הדופק שלי צנח. רציני. בפעם הראשונה מזה חודש, ראיתי גרף דופק יציב ורגוע. ישנתי כמו שלא ישנתי שנים.
זה היה הרגע שבו הבנתי משהו חשוב: איכות השינה שלנו תלויה לא רק במה שאנחנו עושים לפני השינה, אלא גם במצב הנפשי שלנו.
וכאן אני רוצה לשתף אתכם בעוד תובנה, ממקור קצת פחות צפוי. קראתי פעם ראיון עם בודהיסט טיבטי (כן, אני קוראת דברים כאלה לפעמים). הוא אמר שהמטרה של מדיטציה היא לא להפסיק לחשוב, אלא ללמוד לצפות במחשבות שלנו בלי לשפוט אותן. זה נשמע פשוט, אבל זה שינה לי את כל התפיסה.
הבנתי שאני לא צריכה "להילחם" בחרדות שלי לפני השינה. אני פשוט צריכה לצפות בהן, כמו צופה מהצד. להכיר בהן, לקבל אותן, ואז לתת להן לחלוף.
וזה עבד.
אז מה למדתי מכל זה?
- מנטר דופק לילי הוא כלי מדהים להבנת איכות השינה שלנו. אבל הוא רק כלי. הוא לא פותר את הבעיה, הוא רק עוזר לנו לזהות אותה.
- הגוף והנפש שלנו קשורים זה בזה. איכות השינה שלנו תלויה לא רק במה שאנחנו אוכלים או שותים, אלא גם במצב הנפשי שלנו.
- מדיטציה יכולה להיות כלי עוצמתי לשיפור איכות השינה. אבל היא לא תרופת פלא. היא דורשת תרגול וסבלנות.
- חשוב להיות סבלניים עם עצמנו. שינוי הרגלי שינה הוא תהליך שלוקח זמן. יהיו ימים טובים וימים רעים. אל תוותרו.
אבל הכי חשוב, למדתי שהשינה היא לא רק עניין של כמות, אלא גם של איכות. אפשר לישון 8 שעות ולהרגיש עייפים, ואפשר לישון 6 שעות ולהרגיש רעננים. הכל תלוי באיך אנחנו מכינים את עצמנו לשינה, ואיך אנחנו מנהלים את היום שלנו.
עכשיו, אני חייבת לשאול אתכם: מה אתם עושים כדי לשפר את איכות השינה שלכם? אילו טריקים או טיפים יש לכם לשתף? אני סקרנית לשמוע!
