אני חייבת לספר לכן משהו קצת מוזר, אבל גם די מדהים. זה התחיל בתקופה קשה, כשכל דבר הרגיש לי מאמץ עצום. עייפות כרונית, מצב רוח ירוד, תחושה כללית של "לא אני". ניסיתי הכל – תזונה, פעילות גופנית, שינה (כמה שאפשר), אבל משהו היה חסר.
ואז, בשיטוט אקראי באינטרנט (כן, אני מודה, גלשתי בלילה במקום לישון), נתקלתי במחקרים על אפקט הפלסבו. לא סתם פלסבו, אלא על אנשים שידעו שהם מקבלים פלסבו, ועדיין חוו שיפור משמעותי. זה נשמע לי מטורף! איך אפשר להאמין במשהו שאת יודעת שהוא לא אמיתי?
האם האמונה שלנו יכולה להיות חזקה יותר מהמציאות עצמה?
התחלתי לחקור לעומק. קראתי מחקרים על כאב כרוני (למשל, המחקר המפורסם של ד"ר טד קפטצ'וק מהרווארד על פלסבו לטיפול בכאבי גב [Kaptchuk, T. J., et al. "Open-label placebo treatment in chronic low back pain: a randomized controlled trial." Pain 151.2 (2010): 370-377]), על דיכאון, אפילו על מחלות אוטואימוניות. גיליתי שאפקט הפלסבו הוא הרבה יותר מסתם "עניין פסיכולוגי". הוא מערב שינויים פיזיולוגיים אמיתיים במוח ובגוף.
אבל עדיין הייתי סקפטית. עד ש…
יום אחד, במהלך ביקור בסופר-פארם, ראיתי בקבוקון קטן של תמצית פרחי באך. זכרתי שפעם ניסיתי אותם ולא הרגשתי כלום. אבל הפעם, משהו בי אמר לי "נסה שוב". קניתי את התמצית, אבל במקום להשתמש בה כמומלץ, החלטתי להפוך אותה לפלסבו שלי.
הנה הטריק: ידעתי שאני הולכת להשתמש בפלסבו. ידעתי שהתמצית פרחי באך כנראה לא תשפיע עלי פיזית. אבל החלטתי להשקיע באמונה.
הכנתי לעצמי "טקס". כל בוקר, שתיתי את התמצית, תוך כדי שאני ממלמלת לעצמי משפטים חיוביים: "היום יהיה לי יום נפלא", "אני מרגישה אנרגיה וחיוניות", "אני מסוגלת להתמודד עם כל אתגר". קצת קיטשי, אני יודעת, אבל המשכתי.
בשבוע הראשון, לא קרה כלום. הייתי עייפה, מתוסכלת, וקצת טיפשה. "איך יכולתי ליפול לזה?" חשבתי.
אבל המשכתי. התמדתי בטקס הבוקר שלי, כאילו זה הדבר הכי חשוב בעולם.
ואז, קרה משהו.
לא יודעת להסביר את זה במילים. פשוט התחלתי להרגיש קצת יותר טוב. קצת יותר אנרגטית. קצת יותר שמחה.
לאורך זמן, השינוי היה משמעותי. העייפות הכרונית התחילה להתפוגג. מצב הרוח שלי השתפר פלאים. חזרתי לעשות דברים שאהבתי, לבלות עם חברים, לצאת לטבע.
הפלסבו שלי הפך לתרופה שלי.
וזה לא היה רק עניין פסיכולוגי. הרגשתי את זה בגוף שלי. כאילו משהו התעורר, התחיל לעבוד כמו שצריך.
אני לא יודעת אם זה קרה בזכות התמצית פרחי באך עצמה (סביר להניח שלא), או בזכות האמונה שלי, או בזכות הטקס היומיומי. אבל מה שחשוב הוא שזה עבד.
היום, אני עדיין משתמשת בפלסבו שלי. זה הפך לחלק מהשגרה שלי, דרך להזכיר לעצמי שאני מסוגלת להשפיע על הבריאות והרווחה שלי.
אני יודעת שזה נשמע קצת הזוי, ואולי גם קצת מסוכן. אני לא ממליצה לאף אחת להפסיק טיפול רפואי קונבנציונלי ולהסתמך רק על פלסבו. אבל אני חושבת שיש משהו חשוב במסר הזה:
הכוח של האמונה שלנו הוא עצום.
אנחנו יכולות להשתמש בו כדי לרפא את עצמנו, להגשים את החלומות שלנו, ליצור חיים מלאים ומשמעותיים.
אז אולי כדאי לנסות פלסבו משלך? לא חייב להיות תמצית פרחי באך. זה יכול להיות כל דבר – מדיטציה, תפילה, פעילות גופנית, או אפילו סתם כוס תה חם. העיקר הוא להאמין.
אבל, וזה אבל גדול – חשוב להדגיש! פלסבו לא בא במקום טיפול רפואי. אם אתן סובלות מבעיה רפואית, חשוב לפנות לרופא ולטפל בה בצורה מקצועית. פלסבו יכול להיות תוסף, כלי נוסף בארגז הכלים שלכם, אבל לא תחליף.
וזו בדיוק הנקודה שאני רוצה לסיים איתה: מה אם היינו משלבות בין רפואה קונבנציונלית לבין הכוח הפנימי שלנו? מה אם היינו משתמשות באמונה שלנו כדי לחזק את הטיפול הרפואי, להאיץ את ההחלמה, להפוך את עצמנו לבריאות יותר?
זו שאלה שמלווה אותי הרבה בזמן האחרון. אני מרגישה שיש כאן משהו גדול, משהו ששווה לחקור לעומק.
מה אתן חושבות? ניסיתן פעם להשתמש בפלסבו? שתפו אותי בתגובות!
