האמת? תמיד חשבתי שאני ישנה מצוין. הייתי נרדמת בשניות, ישנה שמונה שעות, מתעוררת רעננה. לפחות, ככה זה היה בתיאוריה. בפועל, התעוררתי עייפה, עצבנית, ולפעמים אפילו עם כאבי ראש. אבל מי לא, נכון? חשבתי שאולי זה הלחץ בעבודה, אולי התזונה, אולי פשוט "ככה זה להיות מבוגר".
ואז, חברה טובה סיפרה לי על מניטור דופק לילי. הייתי סקפטית. עוד גאדג'ט שמבטיח ניסים ונפלאות? אבל היא התעקשה: "זה לא רק ספירת שעות, נעמה, זה עומק!". והיא צדקה.
קניתי אחד (הכי פשוט, לא רציתי להשקיע יותר מדי אם זה לא יעבוד). לבשתי אותו בלילה הראשון, קצת מוזר, אבל ניחא. בבוקר, פתחתי את האפליקציה... ונחרדתי.
הגרפים הראו שהשינה שלי הייתה רחוקה מלהיות רציפה. המון התעוררויות קצרות שלא שמתי לב אליהן, דופק מואץ לפרקים, מעט מאוד זמן בשלב השינה העמוקה. וואו.
איך יכול להיות? אני ישנה שמונה שעות!
אבל פה בדיוק הנקודה - זה לא רק כמה, זה איך.
התחלתי לחקור. קראתי מאמרים מדעיים על מחזורי שינה, על השפעת הסטרס, על חשיבות האור הכחול (היי, נייד!). גיליתי שהשינה שלנו מורכבת מכמה שלבים, וכל אחד מהם חשוב לבריאות הפיזית והנפשית שלנו.
אחד המקורות המעניינים ביותר שמצאתי היה מחקר של אוניברסיטת הרווארד (Harvard Medical School) על הקשר בין שינה עמוקה וחידוש תאים במוח. מסתבר שבשינה עמוקה, המוח שלנו "מנקה" את עצמו מרעלים ומכין את עצמו ליום חדש. אז הבנתי למה הרגשתי כאילו המוח שלי עובד על אדים.
ואז, הגיע הטוויסט.
התחלתי לשחק עם ההרגלים שלי. כיביתי את הטלפון שעה לפני השינה, הקפדתי על חדר חשוך לחלוטין, ניסיתי תה קמומיל (עבד פחות טוב ממה שציפיתי, האמת). אבל מה שהכי עזר לי, וזה משהו שלא ראיתי באף מדריך שינה, היה... מדיטציה.
כן, אני יודעת, קלישאתי. אבל תנו לי להסביר.
גיליתי אפליקציה נהדרת (Headspace), והתחלתי לעשות מדיטציה קצרה של 10 דקות לפני השינה. לא כדי "להירגע", אלא כדי לשחרר את המחשבות. לתת להן לעבור בלי להיאחז בהן. וזה, חברים, היה משנה משחק.
הדופק שלי ירד באופן משמעותי, משך השינה העמוקה שלי עלה, והכי חשוב - התעוררתי באמת רעננה.
האמת? זה לא היה קל. היו לילות שהרגשתי שאני נלחמת במוח שלי, שהמחשבות רצות כמו סוסים משוגעים. אבל התמדתי. וזה השתלם.
אבל רגע, שלא תחשבו שמצאתי את הנוסחה המושלמת. עדיין יש לי לילות קשים, עדיין יש תקופות שאני מרגישה שחזרתי אחורה. אבל עכשיו, יש לי כלי - את מניטור הדופק. אני יודעת מה לבדוק, מה לשנות, ואיך להחזיר את עצמי למסלול.
אז מה למדתי מכל הסיפור הזה?
- שמספרים לא תמיד משקרים, אבל הם לא מספרים את כל האמת. שמונה שעות שינה זה נהדר, אבל מה קורה שם בפנים?
- שדברים קטנים יכולים לעשות שינוי גדול. כיבוי הטלפון, מדיטציה, חדר חשוך - דברים פשוטים אבל עוצמתיים.
- שאין פתרונות קסם. זה תהליך, וזה לוקח זמן.
- והכי חשוב - שלהקשיב לגוף שלנו זה הדבר הכי חשוב שאנחנו יכולים לעשות.
ואולי, רק אולי, גם לנסות דברים שאנחנו סקפטיים לגביהם. כי לפעמים, דווקא שם מסתתרת התובנה שתשנה לנו את החיים.
אז מה אתכם? האם אי פעם תהיתם לגבי איכות השינה שלכם? האם ניסיתם משהו לא שגרתי שעבד עבורכם? ספרו לי בתגובות! אני באמת רוצה לדעת.
