אוקיי, אני יודעת מה את חושבת. "מי זהב"? זה נשמע...מוזר. גם אני חשבתי ככה! עד ש...
הכל התחיל בפגישה עם רופא איורוודי, אחד כזה עם חיוך חם וידע עתיק בעיניים. דיברנו על עייפות כרונית (סיפור חיי, נכון?), על הסטרס הנוראי ועל איך אני מנסה, באמת מנסה, לשלב הרגלים בריאים בתוך הטירוף הזה. ואז הוא זרק את הפצצה: "נעמה, ניסית פעם לשתות את השתן הראשון שלך בבוקר?"
עכשיו תעצרי רגע. נכון שזה נשמע מטורף? אני, שרגישה לריחות (אפילו שמנים אתריים מסוימים עושים לי בחילה!), לשתות פיפי? המוח שלי מיד דמיין את כל החיידקים והרעלים שאמורים לצאת החוצה! אבל משהו בעיניים שלו, בשקט הזה שהוא שידר, גרם לי לעצור רגע לפני שאני פוסלת את הרעיון לחלוטין.
הוא הסביר שברפואה האיורוודית, "מי זהב" (ככה הם קוראים לזה יפה, נכון?) נחשב למרפא עצמי עוצמתי. הוא טען שהשתן הראשון מכיל הורמונים, ויטמינים ומינרלים שהגוף ייצר במהלך הלילה, ובעצם מחזיר לנו אותם בצורה מרוכזת. הוא גם אמר שזה עוזר לאזן את הדּוֹשׁוֹת (הטיפוסים האיורוודים – ואני, כרגיל, קאפה דומיננטית עם נטיות לפיטה).
"אוקיי...", אמרתי בספקנות, "אבל מה עם כל הרעלים?". הוא חייך ואמר שהגוף שלנו חכם יותר ממה שאנחנו חושבים, ושהכמויות של הרעלים בשתן בבוקר הן זניחות, לעומת היתרונות הפוטנציאליים.
האמת? הייתי חייבת לנסות. לא יכולתי להתעלם מהרעיון הזה, מהתחושה הזו ש"אולי יש כאן משהו". אז התחלתי.
הניסוי שלי: שבוע של "מי זהב"
השבוע הראשון היה...מאתגר. האמת? הייתי צריכה לסתום את האף ולשתות את זה מהר. הטעם לא היה נורא כמו שדמיינתי (מלוח, קצת חמצמץ), אבל הפסיכולוגיה של זה הייתה קשה.
ביומיים הראשונים לא הרגשתי כלום. כלום! רק תחושת גועל קלה. התחלתי לפקפק. "בטח עובדים עליי," חשבתי לעצמי, "עוד טרנד ניו-אייג'י מוזר".
אבל אז, ביום השלישי, משהו השתנה. קמתי עם יותר אנרגיה. באמת! לא האנרגיה המזוייפת הזו של קפה, אלא אנרגיה יציבה, כאילו מישהו הטעין אותי בלילה. וגם...העור שלי נראה יותר טוב. זוהר כזה.
המשכתי לשתות את ה"מי זהב" כל בוקר במשך שבוע. השיפור באנרגיה נשאר, והעור שלי המשיך להשתפר. גם שמתי לב שאני פחות צריכה קפה! (עבור מכורה לקפה כמוני, זה הישג!).
אבל, וזה אבל גדול, היו גם חסרונות. קודם כל, זה עדיין מגעיל. אני לא יכולה לשקר. שנית, זה לא עובד על קיבה ריקה לגמרי. ניסיתי פעם אחת אחרי לילה שלם בלי אוכל והרגשתי בחילה נוראית. ושלישית, וזה חשוב, זה לא מתאים לכולם.
מתי לא לנסות את זה?
אם את בהריון, מניקה, או סובלת מבעיות כליה, אל תנסי את זה בלי להתייעץ עם רופא! זה קריטי. וגם, אם את לוקחת תרופות, חשוב לבדוק שאין אינטראקציה ביניהן לבין השתן שלך.
מה המדע אומר? (כי חייבים!)
עכשיו, בואו נדבר על המדע. האם יש הוכחות מדעיות ליעילות של שתיית שתן? לא ממש. רוב המחקרים הם קטנים ולא חד משמעיים. אבל יש כמה מחקרים מעניינים על שימוש חיצוני בשתן (לטיפול בפצעים, למשל), ויש גם מחקרים שמראים ששתן מכיל חומרים אנטי-דלקתיים ונוגדי חמצון (לדוגמה, מחקר שפורסם ב- "Journal of Traditional and Complementary Medicine" על שימוש בשתן ברפואה המסורתית).
אבל אני לא רופאה, ואני לא טוענת שיש לי הוכחות מדעיות חד משמעיות. מה שאני כן יכולה להגיד זה שלי זה עזר.
אז למה לשתף אותך בזה?
כי אני מאמינה בלחלוק דברים שעובדים, גם אם הם קצת...משונים. וגם, כי אני חושבת שחשוב להטיל ספק, לשאול שאלות, ולנסות דברים חדשים.
האם אני ממליצה לך לרוץ ולשתות את הפיפי שלך מחר בבוקר? ממש לא. אבל אני כן ממליצה לך לחקור את הנושא, לקרוא עוד, ואולי אפילו להתייעץ עם רופא איורוודי.
אולי תגלי שזה לא בשבילך, ואולי תגלי סוד קטן שעושה לך טוב. הכי חשוב זה להקשיב לגוף שלך ולעשות מה שמרגיש לך נכון.
אז מה את חושבת? מוכנה לנסות? או שאני לגמרי משוגעת? שתפי אותי בתגובות! אני סקרנית לשמוע מה דעתך.
