אני זוכרת את התקופה הזו כמו סרט ישן, קצת מטושטש אבל מלא רעשים. רעש של מחשבות, רעש של מטלות, רעש של חוסר שקט תמידי שמכרסם מבפנים. ניסיתי הכל – מדיטציה (נרדמתי), יוגה (נקרעתי), אפילו ספירת כבשים (הכבשים התחילו לדבר אלי בחלומות). ואז, לגמרי במקרה, נתקלתי בה.
לא בבן אדם, אלא בצמח. צמח בר פשוט, גדל ממש ליד הבית שלי, שאף פעם לא שמתי לב אליו. קוראים לו ורבנה רפואית. שמעתן עליו פעם? גם אני לא.
אבל רגע לפני שאני מתחילה להסביר למה הצמח הזה שינה לי את החיים, חשוב לי להגיד משהו. אני לא רופאה, אני לא הרבליסטית מוסמכת, ואני ממש לא באה למכור לכן פתרון קסם. אני פשוט אישה אחת, קצת מבולבלת, שחיפשה שקט – ומצאה אותו במקום הכי לא צפוי. אולי זה יעזור גם לכן.
הספק הראשוני: "עשב בר? באמת?"
האמת היא, שבהתחלה הייתי סקפטית. מאוד. חברה טובה, שהיא הרבליסטית, סיפרה לי על הוורבנה ועל התכונות המרגיעות שלה. אבל בין כל הטיפולים האלטרנטיביים שניסיתי בעבר, אף אחד לא באמת עבד. אז למה שעשב בר פשוט יעשה את ההבדל?
התחלתי לקרוא קצת. הסתכלתי במקורות מידע כמו PubMed, שם מצאתי מחקרים (אמנם מעטים) על הפוטנציאל של הוורבנה להפחית חרדה ולשפר את איכות השינה. למשל, מחקר קטן אחד הראה שיפור משמעותי בקרב משתתפים שצרכו תמצית ורבנה לפני השינה (Gharby et al., 2015). מצד שני, קראתי גם ביקורות שאמרו שההשפעה היא מזערית, ושצריך מחקרים נוספים כדי להוכיח את היעילות. איך אפשר לדעת למי להאמין?
אז החלטתי לנסות בעצמי.
הניסוי האישי: הכנת טינקטורה ביתית
החלטתי להכין טינקטורה. זה די פשוט – משרים את הצמח באלכוהול (אני השתמשתי בוודקה אורגנית) למשך כמה שבועות, ואז מסננים. התהליך עצמו היה מרגיע. משהו בפעולה הפשוטה של ליקוט הצמח, הכנת התמיסה וההמתנה גרם לי להרגיש מחוברת יותר לטבע ולעצמי. אולי זה כבר עזר לי להירגע, עוד לפני בכלל שלקחתי את הטיפה הראשונה?
אני זוכרת את הטעם. מר. מאוד מר. אבל לא מגעיל. מר כאילו הטבע עצמו אומר לך "היי, אני פה, אני חזק, אני יכול לעזור לך". אולי זה קצת דרמטי, אבל ככה הרגשתי.
התוצאות: שקט שלא הכרתי
לקחתי כמה טיפות לפני השינה. ואז קרה משהו מוזר.
נרדמתי.
לא סתם נרדמתי. נרדמתי מהר. ישנתי עמוק. התעוררתי רעננה.
אבל זה לא רק זה. לאט לאט, שמתי לב שהרעש הפנימי מתחיל לדעוך. המחשבות עדיין היו שם, אבל הן לא היו כל כך רועשות, לא כל כך דוחפות. יכולתי לנשום. יכולתי להתרכז. יכולתי פשוט להיות.
זה לא קרה ביום אחד. זה היה תהליך. אבל עם הזמן, התחלתי להרגיש שקטה יותר, מחוברת יותר, חזקה יותר.
האזהרות: לא הכל ורוד
אבל חשוב לי להדגיש – ורבנה רפואית היא לא תרופת פלא. היא לא עובדת על כולם, ויש לה תופעות לוואי אפשריות (כמו כאבי ראש או בחילות). חשוב להתייעץ עם רופא או הרבליסט לפני שמתחילים להשתמש בה, במיוחד אם אתן בהריון או מניקות. אני, למשל, הפסקתי להשתמש בה לתקופות מסוימות כדי לתת לגוף שלי הפסקה.
אני גם חושבת שההשפעה שלה היא חלק ממשהו גדול יותר. זה לא רק הצמח עצמו, אלא גם התהליך של החיבור לטבע, של ההקשבה לגוף, של ההבנה שאנחנו לא צריכים להיות בשליטה כל הזמן.
המחשבה שמטרידה אותי: האם אנחנו שוכחות את מה שהטבע יכול להציע?
אני תוהה לפעמים – האם אנחנו כל כך עסוקות בלחפש פתרונות בטכנולוגיה, בתרופות מרשם ובטיפולים יקרים, שאנחנו שוכחות את מה שהטבע מציע לנו בחינם? האם אנחנו מזלזלות בכוח הריפוי העדין של צמחי הבר הפשוטים?
אני לא יודעת את התשובה. אבל אני יודעת שאני, אישית, מצאתי שקט במקום הכי לא צפוי. ואני מקווה שהסיפור שלי ייתן לכן השראה לחפש את השקט שלכן, איפה שלא יהיה.
לסיום, שאלה אחת: איזה צמח מקומי גדל ליד הבית שלכן, שאף פעם לא שמתן לב אליו? אולי הוא מחכה שתגלו אותו?
מקור:
Gharby, S., Harhar, H., Bouajila, J., & Charrouf, Z. (2015). Chemical composition and potential use of Verbena officinalis essential oil. Food Chemistry, 175, 268-273.
