אני זוכרת את היום שבו הרופא אמר לי "דלקת כרונית". דלקת כרונית?! זה נשמע כמו גזר דין, לא כמו אבחנה. הרגשתי כמו כלי רכב שמנסה לנסוע עם בלם יד מורם. תשישות תמידית, כאבים מפוזרים, וערפול מוחי שהקשה עליי לזכור את השם של הבוס שלי. כן, זה היה רגע שבו חיי השתנו.
ניסיתי הכל. דיאטות קיצוניות, תרופות מרשם, תוספי תזונה מפוקפקים שקניתי באינטרנט. כלום לא עבד. או יותר נכון, עבד קצת, ואז הפסיק. תסכול היה מילה עדינה לתאר את מה שהרגשתי. התחלתי להאמין שזה פשוט הגורל שלי. אבל האם באמת הייתי מוכנה להשלים עם זה?
ואז, במקרה, נתקלתי במחקר על כורכום וזנגביל. שני תבלינים פשוטים, כאלה שתמיד היו לי במטבח. קראתי את המאמר המרתק הזה (ואני מצטטת מתוך ה-Journal of Alternative and Complementary Medicine, מחקר שהראה שילוב של כורכום וג'ינג'ר מפחית סממני דלקת בדומה לתרופות נוגדות דלקת לא סטרואידיות) והייתי סקפטית. כורכום וזנגביל? באמת? אחרי כל מה שניסיתי?
אבל משהו במחקר הזה נגע בי. אולי זו הייתה הפשטות, אולי זה היה הייאוש שלי. החלטתי לנסות. מה כבר יכול להיות?
התחלתי להוסיף כורכום וזנגביל לתזונה שלי. לא בקטנה, בכמויות משמעותיות. שייקים, תה, תבשילים, הכל. אני יודעת, נשמע משעמם, אבל האמינו לי, הייתי מוכנה לנסות הכל.
בהתחלה לא הרגשתי כלום. חודש עבר, ועוד אחד. שום שינוי. התחלתי להתייאש שוב. "עוד גימיק", חשבתי לעצמי. אבל אז, אחרי כחודשיים, קרה משהו.
התחלתי להתעורר עם יותר אנרגיה. הערפול המוחי התחיל להתפוגג. הכאבים פחתו. זה היה הדרגתי, אבל מורגש.
הייתי בשוק. כורכום וזנגביל? שני תבלינים פשוטים, שקניתי בסופר? איך זה יכול להיות?
אבל האמת היא, שזה לא היה רק הכורכום והזנגביל. זה היה יותר מזה. השינוי האמיתי היה בתודעה שלי.
כי הבנתי שהדלקת הכרונית שלי הייתה סימפטום, לא הבעיה עצמה. הבעיה האמיתית הייתה אורח החיים שלי. הסטרס הבלתי פוסק, התזונה הלקויה, חוסר השינה. הכורכום והזנגביל עזרו לי להקל על הסימפטומים, אבל הם לא ריפאו אותי. הם פשוט נתנו לי את הכוח והמרץ להתמודד עם השורש של הבעיה.
התחלתי לעשות שינויים משמעותיים באורח החיים שלי. התחלתי לישון יותר, לאכול בריא יותר, לתרגל יוגה ומדיטציה. וכן, המשכתי לצרוך כורכום וזנגביל.
היום, אני מרגישה אחרת לגמרי. האנרגיה חזרה, הערפול המוחי נעלם, הכאבים כמעט ולא מורגשים. אני עדיין צריכה להקפיד על אורח חיים בריא, אבל אני כבר לא מרגישה כמו כלי רכב שמנסה לנסוע עם בלם יד מורם.
אני לא אומרת שכורכום וזנגביל הם תרופת פלא לכל דבר. אבל אני כן אומרת שהם יכולים להיות כלי עוצמתי בדרך להחלמה. השאלה היא, האם אתם מוכנים להשתמש בו נכון?
חשוב לי לציין, אני לא רופאה ולא תזונאית. אני רק אישה שחולקת את החוויה האישית שלה. אם אתם סובלים מדלקת כרונית, חשוב להתייעץ עם רופא או תזונאי מוסמך לפני שאתם מתחילים טיפול כלשהו. יחד עם זאת, אל תפחדו לחקור ולנסות דברים חדשים. לעיתים הפתרון נמצא במקומות הכי לא צפויים. כפי שמציינת ד"ר רבקה גיל, מומחית לרפואה פונקציונלית, "הגוף שלנו הוא מערכת מורכבת, ולעיתים קרובות יש צורך בגישה הוליסטית כדי להגיע לשורש הבעיה."
ומה לגבי כורכום וזנגביל? הם עדיין חלק בלתי נפרד מהתזונה שלי. אני אוהבת את הטעם שלהם, את הריח שלהם, ואת התחושה הטובה שהם נותנים לי. אבל הכי חשוב, הם מזכירים לי שהגוף שלי חזק, שאני מסוגלת להחלים, ושהחיים יכולים להיות טובים יותר.
עכשיו, תגידו לי אתם, האם גם אתם מרגישים שהחיים שלכם מושפעים מדלקת כרונית? האם ניסיתם כורכום וזנגביל? אשמח לשמוע את הסיפורים שלכם!
