האמת? צום לסירוגין תמיד נשמע לי קצת... טרנדי. כמו עוד דיאטה שאנשים עושים בשביל לרדת במשקל ואז חוזרים להרגלים הישנים. אני, נעמה, בחורה שאוהבת אוכל (ואוהבת לדעת למה אני עושה דברים), החלטתי לתת לזה צ'אנס. חודש שלם. בלי קיצורי דרך. ומה גיליתי? זה היה מסע עמוק יותר ממה שציפיתי.
הפתיחה: רגע האסימון שלי
הייתי תקועה. תקועה עם תחושת עייפות כרונית, תקועה עם חשק מטורף למתוק אחרי כל ארוחה, ותקועה עם מחשבות טורדניות על מה אני אוכלת ומתי. הרגשתי שהגוף שלי נלחם בי, במקום לעבוד איתי. קראתי המון מחקרים על צום לסירוגין, על איך הוא משפיע על רמות הסוכר בדם, על תהליכי ריפוי תאיים (אוטופגיה, שמעתם על זה?), אבל משהו עדיין לא התחבר לי. עד שנתקלתי במחקר על הקשר בין צום לסירוגין לשיפור תפקוד מוחי.
זה היה רגע האסימון.
לא רציתי רק לרדת במשקל. רציתי להרגיש טוב יותר. רציתי מוח חד יותר, אנרגיה יציבה יותר, ויחסים טובים יותר עם הגוף שלי. הבטחתי לעצמי חודש ניסיון, בלי ציפיות מוגזמות, רק עם סקרנות אמיתית.
החוקים שלי למשחק (וגם השבירות הקטנות)
בחרתי בשיטת 16/8 – 16 שעות צום, 8 שעות חלון אכילה. נשמע פשוט, נכון? בפועל, זה היה מאתגר יותר. במיוחד בהתחלה. הכי קשה היה לוותר על הקפה של הבוקר עם החלב.
כן, קפה עם חלב. זה היה הטקס שלי, המנחם הקטן שלי. אבל הבנתי שחלב שובר את הצום, אז עברתי לקפה שחור. בהתחלה קיללתי כל לגימה, אבל אחרי כמה ימים התחלתי אפילו להנות מהטעם המריר.
חשוב לי לציין – לא הקפדתי ב-100% על החוקים. היו ימים שהייתי צריכה לאכול מוקדם יותר בגלל פגישה, או מאוחר יותר בגלל אירוע חברתי. לא נתתי לזה לשבור אותי. הבנתי שגמישות היא המפתח להצלחה.
מה באמת קרה בחודש הזה? (הטוב, הרע והמפתיע)
- הטוב: רמות האנרגיה שלי השתפרו בצורה משמעותית. לא היו לי יותר את הנפילות האלה באמצע היום שהיו גורמות לי לחפש משהו מתוק. הרגשתי יציבה יותר, חדה יותר.
- הרע: היו לי כמה ימים של כאבי ראש רציניים בהתחלה. הבנתי שזה כנראה קשור לירידה ברמות הסוכר בדם. פתרון? שתיתי הרבה מים והקשבתי לגוף שלי. אם הייתי ממש חייבת, הייתי אוכלת חתיכת מלפפון או כמה שקדים.
- המפתיע: הדבר הכי מפתיע היה השינוי במערכת היחסים שלי עם אוכל. פתאום, לא הייתי צריכה לאכול כל הזמן. למדתי להקשיב לגוף שלי, להבחין בין רעב אמיתי לרעב רגשי. ואם זה לא מספיק, הסתבר שלצום לסירוגין יש השפעות מעולות על חיידקי המעי, מה שמשפר את העיכול (מקור: מחקרים ב- American Journal of Clinical Nutrition).
הפואנטה? זה לא רק על אוכל
צום לסירוגין הוא לא קסם. הוא לא פותר את כל הבעיות שלך. אבל הוא כלי. כלי שיכול לעזור לך להתחבר לגוף שלך, להבין את הצרכים שלך, ולפתח מערכת יחסים בריאה יותר עם אוכל.
לי הוא עזר להבין שאני יכולה להיות בשליטה על הגוף שלי, ולא להיפך.
רגע של כנות: איפה אני עומדת עכשיו?
אני ממשיכה עם צום לסירוגין, אבל בצורה מתונה יותר. אני לא מקפידה על 16/8 כל יום. אני מקשיבה לגוף שלי ועושה מה שנכון לי באותו יום. למדתי שצריך להתאים את זה לחיים שלך, ולא להיפך.
מה הלאה? מחשבות פתוחות לסיום
עכשיו אני רוצה לחקור יותר על הקשר בין צום לסירוגין לבריאות הנפשית. שמעתי על מחקרים שמראים שזה יכול לעזור להפחית חרדה ודיכאון. זה תחום שמאוד מעניין אותי.
ואת? ניסית פעם צום לסירוגין? מה היו התוצאות שלך? אני ממש אשמח לשמוע את החוויות שלך!
כי בסופו של דבר, כולנו במסע הזה ביחד.
