האמת? תמיד חשבתי שאני ישנה בסדר. עייפה, כן, אבל מי לא? קמתי בבוקר, תפקדתי, שתיתי את הקפה שלי - הכל כרגיל. אבל משהו הרגיש לי לא לגמרי מדויק. כאילו אני מגרדת את פני השטח, ולא באמת מגיעה למנוחה עמוקה.
ואז, קיבלתי מנטור דופק לילי. סתם, מתנה מחברה. לא ייחסתי לזה יותר מדי חשיבות. חשבתי שזה עוד גאדג'ט שאשתמש בו שבוע ואז ישכב במגירה. טעיתי. בגדול.
ביום הראשון, הסתכלתי על הגרפים, וחשבתי לעצמי - "מה זה לעזאזל?"
הדופק שלי זינק וידע צניחות פתאומיות בלי שום סיבה נראית לעין! חשבתי שאולי המכשיר מקולקל. איך זה יכול להיות? אני ישנה!
אז התחלתי לחפור. קראתי מחקרים, בלוגים (חלקם מדהימים, חלקם קצת פחות), אפילו נברתי בפורומים של אנשים שמשתמשים במנטורים דופק. גיליתי עולם שלם של מידע על שינה, שלא היה לי מושג שקיים.
השינה שלנו היא לא רק כיבוי אורות.
גיליתי שלדופק שלנו יש קצב משלו בלילה, שאמור להיות יציב יחסית בזמן שינה עמוקה, ומשתנה בזמן שנת REM. גיליתי שדופק גבוה מדי בזמן השינה יכול להצביע על סטרס כרוני, דום נשימה בשינה או אפילו חרדה. וואו.
אבל רגע, חרדה? אני? כן, מסתבר שגם אנשים "רגילים" כמוני יכולים לסבול מחרדה סמויה שמתבטאת רק בלילה.
עכשיו, אני חייבת להודות, בהתחלה הייתי סקפטית. חשבתי לעצמי, "נו באמת, עכשיו כל דבר זה חרדה?". אבל ככל שהמשכתי לעקוב אחרי הדופק שלי, הבנתי שיש משהו בדברים האלה. בלילות שהיו לי יותר מדי מחשבות בראש, הדופק שלי היה גבוה בהרבה. בימים שהרגשתי יותר רגועה, הוא היה יציב.
אז מה עשיתי? לא רצתי מיד לפסיכולוג (למרות שזו בהחלט אופציה). התחלתי לעשות ניסויים.
ניסיתי מדיטציה לפני השינה. ניסיתי תה קמומיל (כן, כמו בסרטים). ניסיתי לכבות את הטלפון שעה לפני השינה. חלק עבד, חלק פחות.
למשל, המדיטציה? בהתחלה הייתי נרדמת תוך שתי דקות. לא בדיוק מדיטציה מעמיקה. אבל לאט לאט, למדתי להתרכז בנשימה שלי, להרגיע את המחשבות. וזה באמת עזר! הדופק שלי התחיל לרדת בצורה משמעותית.
לעומת זאת, תה קמומיל? נו, זה בעיקר גרם לי לקום לשירותים באמצע הלילה. פחות מומלץ.
כל אחד צריך למצוא את מה שעובד בשבילו.
אבל הדבר הכי חשוב שלמדתי זה להקשיב לגוף שלי. להבין מה גורם לי להילחץ, מה מרגיע אותי. להבין שאני צריכה לתת לעצמי זמן להירגע לפני השינה, ולא פשוט "לכבות" את עצמי בסוף היום.
עכשיו, אני לא אומרת שמנטור דופק לילי הוא פתרון קסם. הוא לא. הוא רק כלי. אבל הוא כלי שיכול לעזור לנו להבין את עצמנו טוב יותר, להבין את הצרכים של הגוף שלנו.
ואולי, רק אולי, לישון קצת יותר טוב.
אז מה השורה התחתונה? השינה שלי השתפרה פלאים? לא בהכרח. אבל הבנתי הרבה יותר על עצמי ועל הגוף שלי. הבנתי שאני צריכה לתת יותר חשיבות למנוחה, להרגעות, להקשיב לקצב הפנימי שלי.
ועכשיו אני שואלת את עצמי - מה הסודות שהדופק הלילי שלך יספר לך? ומה תעשי עם הידע הזה?
אני מזמינה אותך לשתף אותי בתגובות - מה למדת על השינה שלך? האם ניסית פעם לעקוב אחרי הדופק הלילי שלך? אולי יש לך טיפים משלך לשינה טובה יותר? בואו נדבר על זה!
