אני זוכרת את הרגע הזה כאילו היה אתמול. חזרתי מהעבודה, עייפה כמו אחרי מרתון (של ישיבות זום, כן?), וראיתי את המייל הזה מחכה לי בתיבת הדואר הנכנס. "תוצאות בדיקות המעבדה שלך".
אני מודה, לא התרגשתי במיוחד. סתם בדיקות תקופתיות, בשביל השקט הנפשי. מה כבר יכול להיות? הרי אני אוכלת יחסית בריא, עושה ספורט (טוב, מנסה…), לא מעשנת…
אבל אז ראיתי את המספר הזה. גבוה. חריג. מעל הנורמה. הכולסטרול שלי, וואו, הוא ממש לא היה במקום שהוא אמור להיות בו.
בהתחלה, הכחשה. בטח טעות במעבדה! זה לא יכול להיות, אני צעירה מדי! (ואופטימית, כנראה...).
אבל אחרי שיחה עם הרופאה (שיחה שהייתה אמורה להרגיע, אבל רק הלחיצה יותר), הבנתי שזה אמיתי. ושהגיע הזמן לעשות שינוי.
אז זהו, כאן מתחיל הסיפור האמיתי. המסע שלי, שהתחיל מבדיקת דם אחת, והפך למהפכה תזונתית שלמה. וכן, היו גם כמה נפילות בדרך. אני לא מושלמת, מה לעשות?
"בריא זה טעים, נכון?" – הנפילה הראשונה
הדבר הראשון שעשיתי היה לפנות לגוגל. טעות? אולי. אבל מי לא עושה את זה? התחלתי לחפש מידע על כולסטרול, על תזונה, על דרכים להוריד את הרמות האלה שמטרידות אותי.
המידע היה מבלבל, סותר, ומלחיץ. מצד אחד, אמרו לי לאכול שיבולת שועל (סבבה, אני אוהבת שיבולת שועל). מצד שני, אמרו להימנע משומן (איזה שומן בדיוק?!). מצד שלישי, טענו שצריך לאכול רק אוכל "אמיתי" ולא מעובד (טוב, את זה אני די יודעת).
אז החלטתי להיות חכמה. התחלתי להכין לעצמי שייקים ירוקים. מלאים בירקות, פירות, זרעים, הכל מהכל. זה היה אמור להיות הסוד שלי, הפתרון הקסם.
אבל אחרי שבוע, הרגשתי יותר גרוע. עייפה, חלשה, ונפוחה. מה קורה פה?!
אז הבנתי את הטעות שלי. לא הקשבתי לגוף שלי. פשוט עשיתי מה ש"אמרו לי". הייתי צריכה להתאים את התזונה לצרכים שלי, לא למה שכתוב באינטרנט.
זו תובנה שאני לוקחת איתי לכל מקום: התזונה הכי טובה היא זו שמתאימה לך. נקודה.
קצת עזרה מבחוץ – ומה למדתי על שמנים
החלטתי שאני חייבת עזרה מקצועית. הלכתי לדיאטנית קלינית, והיא עשתה לי קצת סדר בראש. היא הסבירה לי על סוגי שומנים שונים, על כולסטרול "טוב" ו"רע", על איך הגוף שלנו בכלל עובד.
היא גם המליצה לי לקרוא מחקר מעניין שפורסם ב-American Journal of Clinical Nutrition. המחקר הזה הראה שלא כל השומנים משפיעים על הכולסטרול באותה צורה. למעשה, חלקם אפילו יכולים לעזור להוריד אותו! (https://academic.oup.com/ajcn).
זה שינה לי את כל התפיסה. פתאום הבנתי שלא צריך לפחד משומן, אלא לדעת איזה שומן לבחור. שמן זית, אבוקדו, אגוזים – הם הפכו לחברים הכי טובים שלי. אבל בכמויות קטנות, כמובן. הכל במידה.
למדתי משהו נוסף, ממקור לא צפוי בכלל – סרטון יוטיוב של שף שמסביר על ההבדל בין סוגי שמנים בבישול. הוא טען שלכל שמן יש נקודת עישון שונה, וחימום יתר עלול להפוך אותו למזיק. וואו. (כדאי לבדוק את הערוץ של ChefSteps למידע דומה).
אז התחלתי להקפיד על סוג השמן שאני משתמשת בו בבישול, וגם על הטמפרטורה. פתאום, האוכל שלי קיבל טעם חדש. וההרגשה שלי השתפרה פלאים.
אבל רגע, יש עוד משהו שאף אחד לא מספר לך על תזונה…
הקשר הנסתר בין תזונה לנפש (והדרך שלי להתמודד עם זה)
אף אחד לא דיבר איתי על זה, אבל השינוי התזונתי הזה השפיע עלי גם נפשית. פתאום הייתי צריכה להתמודד עם פיתויים, עם חשקים, עם תסכולים.
הייתי רגילה לנחם את עצמי עם שוקולד אחרי יום קשה, או להזמין פיצה עם חברים בסוף שבוע. אבל עכשיו, הייתי צריכה למצוא דרכים אחרות להרגיע את עצמי.
אז התחלתי לעשות יוגה, לכתוב יומן, לטייל בטבע. גיליתי דברים חדשים על עצמי, שלא ידעתי שקיימים. ופתאום, התזונה הבריאה הפכה לחלק ממשהו גדול יותר – אורח חיים בריא, שמטפח גם את הגוף וגם את הנפש.
היו ימים שפשוט נשברתי. אכלתי גלידה, הזמנתי המבורגר, התפנקתי בעוגה. ואז, הרגשתי אשמה. אבל מהר מאוד הבנתי שזה בסדר. שאני אנושית. שמותר לי לטעות.
העיקר זה לחזור למסלול. לא להלקות את עצמי, אלא ללמוד מהטעויות ולהמשיך הלאה.
אגב, טיפ קטן: אל תתייחסו לשינוי התזונתי שלכם כאל דיאטה זמנית, אלא כאל מסע לכל החיים.
אז מה קורה עכשיו? מחשבות להמשך
אני עדיין במסע הזה. אני עדיין לומדת, מתנסה, משתפרת. הכולסטרול שלי ירד, אני מרגישה יותר אנרגטית, ויותר שמחה.
אבל אני גם יודעת שיש לי עוד דרך ארוכה. שאני צריכה להמשיך לחקור, ללמוד, להקשיב לגוף שלי.
אני חושבת על זה שאולי כדאי לי לבדוק גם את הנושא של תוספי תזונה. האם הם באמת יכולים לעזור? ואם כן, איזה תוספים הכי מתאימים לי?
הדבר הכי חשוב שלמדתי זה שהתזונה היא לא רק עניין של מספרים וטבלאות. היא עניין של הקשבה, של אהבה, של כבוד לגוף שלנו.
אז מה את חושבת? האם גם את חווית שינוי תזונתי משמעותי בעקבות בדיקות מעבדה? אשמח לשמוע את הסיפור שלך!
