הטריק הקטן של מאמנת היוגה שלי שמציל אותי מכאבי גב – וגם משנה את כל מה שחשבתי על יציבה

A young woman with long, curly blonde hair smiles warmly. Shes wearing comfortable clothing, possibly yoga attire. The background is soft and blurred, suggesting a calming environment.
מאמנת היוגה שלי לימדה אותי טריק פשוט להקלה על כאבי גב – והוא לא מה שחשבתן. הצטרפו אליי למסע אישי לגילוי ההרפיה האמיתית.

אני זוכרת את הרגע הזה כאילו היה אתמול. שוכבת על המזרן, הגב צועק לי, חושבת לעצמי "נו, נעמה, עוד שיעור יוגה כואב במיוחד". ואז, המאמנת שלי, רוני, עצרה הכל. "נעמה," היא אמרה בקול הרגוע שלה, "את מנסה יותר מדי".

הייתי בשוק. מנסה יותר מדי? הרי אני מתאמנת קבוע, משקיעה, מקפידה על תנוחות... לא הבנתי.

אבל רוני, עם החיוך החם והעיניים החודרות שלה, הסבירה משהו ששינה לי את כל הגישה. היא אמרה שכאבי גב, הרבה פעמים, הם לא תוצאה של חולשה, אלא של מתח. כן, מתח! המתח הזה, שאנחנו סוחבים איתנו כל היום – בכתפיים, בצוואר, ובכן, גם בגב התחתון.

ואז היא הראתה לי את הטריק הקטן הזה. זה לא איזה תרגיל יוגה מטורף, או משהו שדורש גמישות על-אנושית. זה פשוט: לשחרר.

אבל איך משחררים? זה כבר היה סיפור אחר.

הסוד הוא לא למתוח, אלא להרפות

הרעיון הוא זה: רוב הזמן אנחנו מחזיקים את הגוף שלנו במצב של "כוננות". אנחנו מכווצים את הבטן כדי להיראות רזים יותר, מרימים את הכתפיים בלי לשים לב, ומקשיחים את הגב כדי לשמור על "יציבה טובה". אבל כל המתח הזה, בסופו של דבר, מתנקם בנו.

רוני לימדה אותי תרגיל פשוט: לשכב על הגב, ברכיים כפופות, כפות רגליים על הרצפה. ואז, לנשום עמוק ולנסות להרפות כל שריר בגוף.

נשמע קל, נכון? תנסו את זה בעצמכן. אני מבטיחה לכן שתגלו שזה קשה הרבה יותר ממה שזה נשמע.

לקח לי זמן להבין את זה. בהתחלה הרגשתי שאני צריכה לפעול כדי להרפות. פרדוקס, אני יודעת. אבל אז, אחרי כמה שיעורים (ותסכולים רבים), התחלתי להבין את העניין.

מה למדתי מחתול? (כן, באמת)

אני יודעת שזה נשמע קצת מוזר, אבל באחת הפעמים שהייתי מיואשת, צפיתי בחתול שלי, מיצי, מתמתחת. היא התמתחה לאט, ברוגע, כאילו אין לה שום דאגה בעולם. ואז היא פשוט הרפתה. בלי מאמץ, בלי כיווץ. פשוט הרפתה.

זה היה רגע של הארה. הבנתי שההרפיה האמיתית לא דורשת מאמץ. היא דורשת ויתור. ויתור על השליטה, ויתור על הרצון "לתקן" את הגוף שלנו.

אז התחלתי להתאמן על הויתור הזה. שכבתי על הגב, נשמתי עמוק, ודמיינתי שאני מיצי – חתולה מפונקת שלא צריכה להוכיח כלום לאף אחד.

זה עבד.

אבל רגע, מה אומרים המומחים?

ברור, ידעתי שזה עובד בשבילי, אבל רציתי לדעת אם יש לזה בסיס מדעי. אז התחלתי לחקור. מצאתי מחקרים רבים שמראים שמתח כרוני הוא גורם משמעותי לכאבי גב (למשל, המחקר הזה מ-Spine Journal: [הכנס קישור למחקר רלוונטי]). וגיליתי גם שאחד הטיפולים היעילים ביותר לכאבי גב הוא... ניחשתם נכון, הרפיה! שיטות כמו מיינדפולנס ומדיטציה הוכחו כיעילות בהפחתת מתח וכאב. (חפשו מחקרים על MBSR - Mindfulness-Based Stress Reduction).

אבל הדבר הכי חשוב שלמדתי הוא שאין פתרון קסם. מה שעובד בשבילי, לא בהכרח יעבוד בשבילכן. וזה בסדר גמור. המטרה היא לא למצוא את התרגיל המושלם, אלא ללמוד להקשיב לגוף שלכן ולהבין מה הוא צריך.

זה לא רק על הגב, זה על החיים

הטריק הקטן הזה של רוני לא רק עזר לי להפחית את כאבי הגב. הוא גם לימד אותי משהו חשוב על החיים. הוא לימד אותי שאנחנו לא תמיד צריכים לעשות כדי להשיג תוצאות. לפעמים, הדבר הכי טוב שאנחנו יכולים לעשות הוא פשוט להרפות. להרפות מהציפיות, להרפות מהדאגות, ולהרפות מהצורך לשלוט בכל דבר.

וזה, חברות, שיעור שלמדתי בעזרת היוגה, החתולה שלי, וכמה רגעים של תסכול אמיתי.

אז בפעם הבאה שהגב שלכן יתחיל לכאוב, תנסו את זה. שכבו על הגב, נשמו עמוק, ותדמיינו שאתן מיצי. מה יש לכן להפסיד?

עכשיו תורי לספר לי – מה הטריק שלכן להרפיית מתחים? שתפו אותי בתגובות! אשמח לשמוע.