אוקיי, תקשיבו לזה. תמיד הייתי טיפוס של "הכל בסדר", גם כשהרגשתי שמשהו קצת... לא. עייפות כרונית, כאבי בטן פה ושם, קצת נשירת שיער. כלום רציני, נכון? "זה סטרס", אמרו לי. "את צעירה, תנוחי קצת". אבל האינטואיציה שלי צרחה אחרת. משהו דלקתי התחולל שם בפנים, ואני הרגשתי את זה.
החלטתי לקחת את העניינים לידיים. התחלתי לחקור על דלקתיות כרונית – לא רק מהזווית של רופאים (שלפעמים, בואו נודה, ממהרים לתת אנטיביוטיקה או משככי כאבים), אלא גם מהזווית של תזונה, שינה, ואפילו... נשימה. כן, נשימה.
אבל איך בכלל בודקים דלקת בגוף בבית? זה לא כאב ראש שאפשר למדוד עם מדחום.
האמת? זה מסע. אין בדיקת קסם אחת. אבל יש כמה כלים שיכולים לעזור לנו להבין מה קורה שם בפנים.
המאמץ הראשון: בדיקת דם ביתית
נתחיל מהקל – בדיקת דם ביתית. הזמנתי ערכה באינטרנט שמבטיחה למדוד CRP (חלבון מגיב C), מדד לדלקת סיסטמית. התלהבתי! הנה, חשבתי, סוף סוף תהיה לי תשובה חד משמעית.
הדקירה הייתה קצת כואבת (אני לא הכי טובה עם מחטים, אודה), שלחתי את הדם למעבדה, חיכיתי... ואז הגיעו התוצאות.
CRP: 2.5 mg/L. נורמלי לכאורה.
נורמלי? איך נורמלי?! הרגשתי הכל חוץ מנורמלי!
פה הבנתי את הלקח הראשון: בדיקת CRP בודדת היא רק תמונה חלקית. היא יכולה להשתנות מאוד מיום ליום, וגם ערכים "נורמליים" יכולים להיות גבוהים מדי עבורי באופן אישי. (מקור: מחקרים מראים שרמות CRP "נורמליות" משתנות בין אוכלוסיות שונות וקשורות לגורמי סיכון קרדיווסקולריים - PMID: 16272114).
המפנה: מעקב אישי אחר תסמינים
נכון, המספרים לא שיקפו את מה שהרגשתי. אז החלטתי לעבור למשהו יותר אישי – מעקב צמוד אחרי התסמינים שלי. התחלתי לנהל יומן תזונה ופעילות גופנית, וציינתי בו כל דבר שהרגשתי: כאבי ראש, עייפות, בעיות עיכול, אפילו מצב הרוח.
הנה תובנה מפתיעה: גיליתי שדברים קטנים לכאורה כמו שינה לא מספקת או צריכת סוכר מוגברת משפיעים עלי בצורה דרמטית. למשל, אחרי לילה לבן עם חברות, כאבי הבטן שלי החמירו פלאים. מי היה מאמין?
זה היה כמו לחבר נקודות – לא נקודה אחת ויחידה, אלא סדרה של נקודות שביחד יצרו תמונה.
החבר החדש שלי: ניהול סטרס
אוקיי, אז הבנתי שהגוף שלי רגיש. אבל מה עושים עם זה?
פה נכנס לתמונה החלק הכי מאתגר – ניהול סטרס. אני יודעת, זה נשמע קלישאתי. אבל תחשבו על זה רגע: סטרס כרוני משפיע על מערכת החיסון שלנו, מגביר דלקת, ובעצם עושה הכל יותר גרוע. (מקור: מחקרים מראים קשר חזק בין סטרס כרוני לדלקת סיסטמית - PMID: 23902492).
אז התחלתי לנסות דברים: מדיטציה, יוגה, אפילו סתם ישיבה בשקט עם כוס תה. האמת? בהתחלה זה היה נורא משעמם. אבל לאט לאט, התחלתי להרגיש את ההבדל. פחות חרדה, יותר אנרגיה, פחות כאבי בטן.
האם אני גורו מדיטציה עכשיו? ממש לא. אבל גם 5 דקות של נשימות עמוקות ביום יכולות לעשות פלאים.
התזונה: כאן קרה הקסם
הבנתם כבר שאני לא מאמינה בפתרונות קסם. אבל התזונה... וואו, שם קרה קסם.
התחלתי להוציא מהתפריט שלי דברים שהבנתי שהם בעייתיים עבורי: סוכר מעובד, גלוטן (במידה, אני לא פנאטית), ומוצרי חלב (לפחות את רובם). והתחלתי להוסיף דברים טובים: ירקות ירוקים, פירות יער, דגים שמנים, שמן זית.
זה לא היה קל. אני מודה, היו לי נפילות. אבל ככל שהמשכתי, הרגשתי יותר טוב. כאבי הבטן כמעט נעלמו, העור שלי נראה קורן יותר, ואפילו השיער שלי התחיל לצמוח שוב.
רגע, אז מה בעצם גיליתי על עצמי?
גיליתי שאני הרבה יותר חזקה ממה שחשבתי. גיליתי שהגוף שלי מדבר אלי, ואני רק צריכה ללמוד להקשיב. וגיליתי שדלקת זה לא גזר דין, אלא הזמנה לשינוי.
אז מה הלאה? אני ממשיכה לחקור, לנסות דברים חדשים, ולהקשיב לגוף שלי. אני ממליצה גם לכן – אל תוותרו על עצמכן. תחקרו, תנסו, תקשיבו. הגוף שלכן יודה לכן על זה.
והכי חשוב? תזכרו – אתן לא לבד. יש הרבה נשים (וגברים) שעוברות את זה. בואו נשתף, נתמוך ונעזור אחת לשנייה. כי ביחד, אנחנו יכולות להרגיש הרבה יותר טוב.
מה הדבר הראשון שאתן הולכות לעשות כדי לדאוג לגוף שלכן היום? שתפו אותי בתגובות!
