אוקיי, בואו נדבר על משהו קצת... אינטימי. חום הגוף שלי. כן, כן, אני יודעת שזה נשמע קצת מוזר, אבל תאמינו לי, זה יותר מרק מספר על מדחום. במשך שבוע שלם עקבתי אחרי עקומת החום שלי, וגיליתי דברים שלא הייתי מגלה בשום דרך אחרת. וזה הגיע ממש במקרה. התחלתי לעקוב אחרי חום הגוף שלי כי חשדתי שאני חולה, אבל מהר מאוד הבנתי שזה מספר סיפור אחר לגמרי.
תמיד הייתי סקפטית לגבי כל האפליקציות האלה שאומרות שהן יכולות לנבא ביוץ או להגיד לך מתי את הכי פורייה. זה תמיד נראה לי קצת "וודו מודרני", אתן יודעות? אבל אז חברה סיפרה לי שהיא עוקבת אחרי חום הגוף הבסיסי שלה (Basal Body Temperature או BBT) כבר כמה חודשים וזה עזר לה להבין את המחזור שלה בצורה מדהימה. החלטתי לתת לזה צ'אנס. הכי גרוע שיכול לקרות זה שאני אדע מתי אני הולכת לקבל מחזור? חשבתי לעצמי.
אבל זה היה הרבה יותר מזה.
ההתחלה הייתה מתסכלת. כל בוקר, לפני שקמתי מהמיטה, מדדתי חום. ניסיתי להיות עקבית, להשתמש באותו מדחום, באותה שעה. אבל לפעמים שכחתי, לפעמים התעוררתי מאוחר, לפעמים פשוט לא היה לי כוח. ואז קיבלתי עצה מאד חשובה: לא משנה מה קורה, לא לשפוט את עצמי. אם פספסתי יום, אז פספסתי. לא נורא. הדבר הכי חשוב זה להתמיד לאורך זמן.
ואז, לאט לאט, התחילו להופיע דפוסים.
התחלתי לראות איך חום הגוף שלי משתנה לאורך החודש, איך הוא קשור למחזור שלי, אבל גם לדברים אחרים בחיים שלי. למשל, שמתי לב שכשאני ממש לחוצה בעבודה, חום הגוף שלי עולה. זה כאילו הגוף שלי אומר לי "היי, תרגעי קצת!". גיליתי משהו מדהים - הגוף שלי מדבר אליי כל הזמן, רק שאני לא תמיד יודעת להקשיב.
אבל רגע, בואו נעצור שנייה. מאיפה הגיע כל הידע הזה על חום הגוף? אז חוץ מהחברה המדהימה שלי, חפרתי קצת באינטרנט. מצאתי מחקרים על הקשר בין חום הגוף לבין הורמונים, על איך זה משפיע על השינה, על מצב הרוח, על הכל! אחד המאמרים שמאוד עזרו לי להבין את הנושא היה מאמר שפורסם בכתב העת "Journal of Women's Health" (שם המאמר הספציפי לא רלוונטי, העיקר הכיוון). המאמר הזה הסביר את המדע מאחורי חום הגוף הבסיסי בצורה ברורה ופשוטה, ונתן לי את הביטחון שאני עושה משהו נכון. בנוסף, גיליתי אתר של ד"ר אביטל דור, מומחית לרפואת נשים טבעית, שהסבירה בצורה נגישה איך לעקוב אחרי חום הגוף ומה לעשות עם המידע.
הנה משהו שלא ציפיתי לו: גיליתי שיש לי קשר הרבה יותר חזק לגוף שלי ממה שחשבתי. התחלתי להרגיש יותר בטוחה בעור שלי, יותר מחוברת לצרכים שלי. זה כמו ללמוד שפה חדשה - השפה של הגוף שלי. וזה מדהים!
אבל לא הכל היה ורוד. היו גם ימים שהייתי ממש מתוסכלת. ימים שהחום שלי פשוט לא הסתדר עם הציפיות שלי, ימים שהייתי בטוחה שאני מבייצת אבל החום לא עלה. ואז הבנתי משהו חשוב: זה לא מדע מדויק. זה כלי, לא תחליף לרופא.
אז מה למדתי? למדתי שהגוף שלי הוא מורכב, מדהים, וחכם. למדתי להקשיב לו, להיות סבלנית, ולא לשפוט את עצמי. למדתי שגם אם אני לא תמיד מבינה מה קורה, אני יכולה לסמוך על הגוף שלי שהוא יודע מה הוא עושה.
ומה הכי חשוב? למדתי שזה לא רק על פוריות או על מחזור. זה על חיבור לעצמי. זה על להבין מי אני, מה אני צריכה, ואיך אני יכולה לחיות חיים יותר מלאים ובריאים.
עכשיו, אחרי ששמעתן את הסיפור שלי, אני רוצה לשאול אתכן - האם אי פעם חשבתן לעקוב אחרי חום הגוף שלכן? ואם כן, מה גיליתן על עצמכן? אני באמת סקרנית לשמוע!
