אני חייבת לשתף אתכם. זה סיפור על רגע אחד קטן, שאלה אחת תמימה לכאורה, שפשוט הפכה לי את כל הגישה לגבי צמחי מרפא, ובעצם, לגבי הרבה דברים בחיים.
תמיד הייתי נעמה שחוקרת הכל עד הסוף, קוראת מחקרים, בודקת מינונים, מוודאת שכל חומר פעיל מנוטרל כמו שצריך. אתם יודעים, גישה מאוד… מדעית. לא שאני מצטערת על זה, אבל היה חסר משהו.
ואז, פגשתי את אורי. הוא מומחה צמחים ותיק, כזה שרואים עליו שהוא חי ונושם את האדמה. חשבתי שאני אבוא עם השאלות החכמות שלי על טריטרפנואידים וספונינים, ואוציא ממנו את כל הידע. במקום זה, הוא הסתכל עליי בעיניים הטובות שלו, חייך חיוך עדין ושאל:
"נעמה, למה את רוצה להשתמש בצמח הזה?"
בום.
פשוט בום.
לא "מה הוא עושה?" או "איך הוא עובד?". אלא למה.
זה תפס אותי לא מוכנה, האמת. הייתי כל כך עסוקה בניתוח המכניסטי של הצמח, בלהבין איך הוא משפיע על הגוף, ששכחתי לשאול את עצמי את השאלה הכי בסיסית: מה אני באמת מחפשת?
התחלתי לגמגם משהו על "שיפור הבריאות" ו"חיזוק המערכת החיסונית", אבל הוא רק הנהן בעדינות, כאילו אומר "זה נחמד, אבל זה לא הסיפור".
הבנתי שהוא צודק. לא באמת התחברתי לצמח ברמה האישית, הרגשית. ניגשתי אליו כמו אל תרופה, לא כמו אל מורה, אל חבר.
מאז, אני ניגשת לכל צמח מרפא עם הגישה הזו. לא רק מה הוא עושה, אלא למה אני צריכה אותו עכשיו.
וזה שינה הכל.
פתאום, במקום רשימת תכונות, התחלתי לראות סיפור. למה דווקא הצמח הזה צומח במקום הזה? איזה תכונות הוא פיתח כדי לשרוד? איך הוא מתקשר עם הסביבה שלו?
וזה, חברים, הרבה יותר מרתק ממחקר אקראי מבוקר.
לדוגמה, לקחתי פעם קורס על צמחי מרפא סיניים. הקורס היה מאוד טכני, מלא מונחים סיניים מסובכים ומרשמים מורכבים. יצאתי משם מבולבלת ומיואשת. הרגשתי שאני מפספסת משהו, אבל לא ידעתי מה.
אחר כך, קראתי ספר של רופא סיני זקן, שסיפר על הדרך שבה הוא למד צמחי מרפא. הוא לא התחיל עם מדע ומחקר. הוא התחיל בהתבוננות. הוא היה יושב שעות ליד צמח, מתבונן בו גדל, מתבונן בחרקים שמבקרים אותו, מתבונן באנשים שמשתמשים בו. רק אחרי שהוא הבין את הרוח של הצמח, הוא התחיל ללמוד על התכונות הפיזיולוגיות שלו.
זה היה רגע מכונן. הבנתי שאני צריכה לחזור לבסיס, להתחיל להתבונן, להרגיש, להתחבר.
(אגב, אם אתם מחפשים ספרים טובים על צמחי מרפא סיניים, אני ממליצה על "The Web That Has No Weaver" של Ted J. Kaptchuk. זה ספר מעולה שמסביר את העקרונות הבסיסיים של הרפואה הסינית בצורה נגישה וקלה להבנה.)
אבל בואו נהיה כנים. זה לא תמיד קל. יש ימים שאני עדיין נופלת למלכודת של ה"מה עושה", במקום ה"למה אני צריכה". במיוחד כשאני עייפה או לחוצה.
אבל אני מזכירה לעצמי את השאלה של אורי, וזה תמיד עוזר לי לחזור למסלול.
עכשיו, אני יודעת שחלקכם אולי חושבים שזה קצת "רוחני מדי" או "לא מדעי". אני מבינה את זה. אבל אני מאמינה שאנחנו צריכים למצוא את האיזון בין המדע לבין האינטואיציה.
כי בסופו של דבר, צמחי מרפא הם לא רק אוסף של חומרים פעילים. הם חלק מהטבע, הם חלק מאיתנו.
אז, אני רוצה להזמין אתכם לחשוב על זה. בפעם הבאה שאתם משתמשים בצמח מרפא, תשאלו את עצמכם:
למה אני משתמש/ת בצמח הזה? מה אני באמת מחפש/ת?
אני מבטיחה לכם שתגלו דברים מדהימים על עצמכם ועל העולם סביבכם.
ועכשיו, אני חייבת לשאול אתכם: מה השאלה ששינתה לכם את הגישה לגבי צמחי מרפא? אני ממש אשמח לשמוע בתגובות!
