האמת? תמיד הייתי סקפטית לגבי כל הבדיקות האלה שאפשר לעשות בבית. זה הרגיש לי כמו גימיק שיווקי, ניסיון לנצל את החרדות שלנו. אבל אז, אחרי תקופה ארוכה של עייפות בלתי מוסברת וכאבי בטן מטרידים, החלטתי לנסות לבדוק את רמות הדלקתיות בגוף. למה? כי הייתי מיואשת.
קצת רקע – אני, כמו רבים מאיתנו, חיה חיים בקצב מטורף. עבודה, לימודים, חברים, משפחה, ניסיונות נואשים לשמור על כושר – הכל ביחד מרגיש כמו סיר לחץ. תמיד אכלתי יחסית בריא, אבל גם אני לא מלאך – חוטאת בשוקולד מדי פעם, וקפה הוא דלק החיים שלי.
אז הזמנתי ערכה לבדיקת דלקתיות ביתית. לא אגיד לכם איזו, כי המאמר הזה הוא לא פרסומת. אבל חשוב שתדעו שיש מגוון רחב בשוק, וצריך לעשות מחקר לפני שבוחרים.
עשיתי את הבדיקה. שלחתי את הדגימה. חיכיתי. והתוצאות? הן היו… איך נאמר… מעוררות.
רמות הדלקת בגוף שלי היו גבוהות מהממוצע. הרבה יותר גבוהות ממה שציפיתי.
אוקיי, רגע. זה היה רגע של עצירה. הייתי חייבת להבין מה זה אומר. דלקת? זה משהו רציני, נכון? אבל מאיפה זה בא?
התחלתי לחקור. חפרתי במאמרים מדעיים, קראתי בלוגים של נטורופתים, אפילו התייעצתי עם חברה רופאה (שצחקה עליי קצת בהתחלה, אבל בסוף הסכימה לעזור). גיליתי שהדלקת הזו, שנקראת גם "דלקת שקטה" או "דלקת כרונית נמוכה", היא בעצם תגובה של הגוף שלנו לגירויים מתמידים – תזונה לא מאוזנת, סטרס, חוסר שינה, זיהום אוויר, ועוד ועוד. (לדוגמה, מחקר שפורסם ב-Journal of the American College of Cardiology מצביע על קשר ישיר בין רמות דלקת גבוהות בגוף לסיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם).
אבל מה שהכי הפתיע אותי זה לגלות שהדלקת הזו יכולה להתבטא בתסמינים שנראים לכאורה לא קשורים – עייפות כרונית, בעיות עיכול, כאבי ראש, מצבי רוח משתנים, ואפילו בעיות עור. הכל התחיל להתחבר לי.
זה היה רגע של הארה. הבנתי שאני לא סתם "עייפה" או "קצת לחוצה". הגוף שלי בעצם צועק לי שמשהו לא בסדר.
אז מה עושים?
התחלתי לשנות את התזונה שלי. הורדתי סוכר, עיבדתי מזון, והוספתי הרבה יותר ירקות, פירות, ושומנים בריאים. התחלתי להקפיד על שינה טובה (אוקיי, משתדלת להקפיד. זה עדיין אתגר). וחשוב מכל – למדתי להגיד "לא". להוריד קצת את העומס מהחיים שלי. להקדיש זמן לעצמי.
אבל כאן מגיע הטוויסט בעלילה. לא הכל היה ורוד. בהתחלה, הרגשתי אפילו יותר גרוע. כאבי הבטן החמירו, העייפות גברה. הייתי מיואשת. חשבתי שזה לא עובד.
אבל אז, דיברתי עם חברה שהיא נטורופתית. היא הסבירה לי שהגוף שלי עובר תהליך של ניקוי. שהוא מגיב לשינויים. שהדלקת הזו לא תיעלם בן לילה. (נטורופתיה שילוב של תזונה נכונה, צמחי מרפא ועוד שיטות טיפול טבעיות, לעומת זאת, רפואה קונבנציונלית מתמקדת לרוב בטיפול תרופתי או ניתוחי, ומדגישה את החשיבות של מחקרים קליניים ומדעיים).
היא צדקה. אחרי כמה שבועות, לאט לאט, התחלתי להרגיש יותר טוב. העייפות פחתה, כאבי הבטן נרגעו, והמצב רוח שלי התייצב.
אז מה למדתי מכל הסיפור הזה?
קודם כל, שצריך להקשיב לגוף שלנו. הוא יודע לדבר אלינו, אבל אנחנו צריכים ללמוד את השפה שלו.
שנית, ש"דלקת שקטה" היא לא גזר דין מוות. אפשר לשנות את המצב. אפשר להוריד את רמות הדלקת בגוף שלנו באמצעות תזונה, שינה, הפחתת סטרס, ופעילות גופנית.
ושלישית, שהבדיקות הביתיות האלה, למרות הסקפטיות שלי, יכולות להיות כלי חשוב. הן יכולות לתת לנו אינדיקציה לגבי מה שקורה בתוך הגוף שלנו. הן יכולות לעורר אותנו לפעולה.
אבל, וזה אבל גדול, הן לא תחליף לייעוץ רפואי. אם אתם חושדים שיש לכם בעיה רפואית, חשוב להתייעץ עם רופא.
מה שמדהים אותי זה שהמסע הזה, שהתחיל מבדיקת דלקתיות פשוטה, הפך למסע עמוק לתוך עצמי. למדתי על הגוף שלי, על הנפש שלי, על החשיבות של טיפול עצמי.
אני עדיין לא יודעת מה יהיה הלאה. אבל אני יודעת דבר אחד – אני מקשיבה לגוף שלי יותר מתמיד. אני מנסה לחיות חיים בריאים ומאוזנים. ואני לא מפחדת לבקש עזרה כשצריך.
זהו המסע שלי. מה המסע שלך? האם יצא לך אי פעם לבדוק משהו בגוף שלך בבית וגילית משהו שהפתיע אותך? אני ממש אשמח לשמוע.
