אוקיי, בואו נדבר על מזונות-על. אני יודעת, נשמע כמו עוד טרנד מעולם הבריאות, עוד דרך לשווק לנו אוכל במחירים מופקעים. ואני, כמו רבות מכן, נפלתי בפח. קניתי גוג'י ברי, זרעי צ'יה, ספירולינה... הרגשתי שאני עושה משהו מדהים לגוף שלי. אבל האמת? לא ראיתי שינוי משמעותי. או שאולי ציפיתי לניסים?
מה שכן, השינוי המשמעותי באמת הגיע כשפשוט התחלתי להקשיב לגוף שלי. נקודה.
נכון, זה אולי נשמע קלישאתי, אבל תחשבו על זה רגע. כמה פעמים אכלתם משהו "בריא" רק כי אמרו לכם שהוא בריא, ולא כי הגוף שלכם באמת רצה אותו?
אני זוכרת את הפעם הראשונה שניסיתי מיץ עשב חיטה. כולם אמרו שזה מטהר, אנטי-אייג'ינג, משפר את מצב הרוח... הטעם היה מזעזע. הרגשתי בחילה. אבל המשכתי לשתות, כי "זה בריא!". נו באמת, נעמה? (כן, אני מדברת לעצמי לפעמים).
אז איפה האמת המדעית פוגשת את המיתוס? בואו נצלול.
מזונות-על: מה זה בכלל אומר?
האמת המרה? אין הגדרה מדעית רשמית ל"מזון-על". זה בעיקר מונח שיווקי. אבל, מה שכן נכון הוא שקיימים מזונות עשירים יותר בוויטמינים, מינרלים, נוגדי חמצון ורכיבים תזונתיים אחרים. עכשיו, זה לא אומר שאנחנו צריכים לאכול רק אותם.
לדוגמה, מחקר שפורסם ב-American Journal of Clinical Nutrition (מקור מקצועי, תודה לאל) הראה שצריכה מגוונת של פירות וירקות קשורה לסיכון נמוך יותר למחלות כרוניות. מגוון! המילה הקריטית פה היא מגוון.
אז מה כן לעשות? (ולמה לא להתעלם מהסבתא)
אז אחרי כל ההשקעה בגוג'י ברי שלא עשו כלום, הבנתי שסבתא שלי צדקה כל הזמן. מה היא אמרה? "תאכלי ירקות ופירות עונתיים, מהשוק". פשוט. גאוני.
למה עונתי? כי ככה הם הכי טריים והכי מזינים. ולמה מהשוק? כי ככה את תומכת בחקלאים מקומיים ואוכלת אוכל שגדל קרוב אלייך (בלי מסעות ארוכים במכולות קירור).
חשבתם פעם למה התפוזים בחורף טעימים יותר? או למה העגבניות בקיץ מתוקות יותר? זה לא קסם. זה טבע.
אבל רגע, מה עם כל הטרנדים האלה?
אוקיי, בואו נדבר על ספירולינה, מאקה ושאר ירקות (במלוא מובן המילה)
אני לא אומרת שהם לא מזינים. אבל הם לא תרופת פלא. הם תוספת לתזונה מאוזנת, לא תחליף לה.
אני חייבת להודות שמאקה עזרה לי לתקופה עם האנרגיה, אבל גם גרמה לי קצת כאבי בטן. למה? כי כמו כל דבר, צריך להתאים את הכמות לגוף שלך. מה שעובד בשביל חברה שלי, לא בהכרח יעבוד בשבילי.
אז מה עושים? מקשיבים. מנסים. בודקים. לא מאמינים לכל מה שמבטיחים לנו.
התובנה המפתיעה? הפשטות מנצחת.
מה שאני למדתי בסופו של דבר הוא שה"סוד" לבריאות טובה לא טמון באיזה מזון סופר-אקזוטי, אלא באכילה פשוטה, מגוונת ומודעת. פירות, ירקות, דגנים מלאים, קטניות, חלבונים רזים... וכן, מדי פעם גם איזה קינוח טעים. כי החיים קצרים מדי כדי לא לאכול עוגה.
זה לא אומר שאני אף פעם לא קונה גוג'י ברי. אבל עכשיו אני קונה אותם כי אני אוהבת את הטעם שלהם ביוגורט, לא כי אני מצפה שהם ירפאו אותי מכל מחלה.
ומה אתך? איזה "מזון-על" הכי אכזב אותך? ומה למדת מזה? אשמח לשמוע בתגובות!
