אני זוכרת את הרגע הזה כל כך בבירור. השעון הראה 7:00 בבוקר, הצלצול המעצבן שלו חדר לי למוח, ואני... פשוט לא הצלחתי לזוז. שוב. אחרי 8 שעות שינה לכאורה. איך זה יכול להיות?! חשבתי שאני עושה הכל נכון.
במשך שנים סבלתי מתחושה תמידית של עייפות. קמתי מותשת יותר מבסוף היום, הסתובבתי עם ערפל במוח, ובאמת שהייתי מוכנה לנסות הכל. קפה? ברור. תוספי תזונה? עברתי על כולם. פעילות גופנית? ניסיתי גם את זה (וכמובן שוויתרתי אחרי שבוע...). ובכל זאת – כלום לא עזר.
הבטחתי לעצמי שאני חייבת להבין את זה, לא רק בשבילי, אלא בשביל כל מי שמרגיש/ה תקוע/ה במעגל הזה. אז התחלתי לחקור. עמוק. ומה שגיליתי שינה לי את כל התמונה.
אז מה באמת גורם לנו להתעורר עייפים?
כמה פעמים שמעתם שהבעיה היא "איכות שינה"? ברור, זה נכון. אבל מה זה באמת אומר? הרי אנחנו משקיעים בשעות שינה, קונים מזרנים אורתופדיים, משתמשים באפליקציות לשיפור השינה... אז מה הבעיה?
התשובה המפתיעה טמונה במה שקורה במהלך היום. לא בלילה. הבנתם את זה? אני מודה, לקח לי זמן לעכל את זה. כלומר, כל השנים האלה שהאשמתי את הכרית שלי?
הפתרון המפתיע: ויסות מערכת העצבים.
כן, זה נשמע קצת מורכב, אבל תאמינו לי, זה פשוט יותר ממה שזה נשמע. מערכת העצבים שלנו, בגדול, מורכבת משני מצבים עיקריים: "פייט או פלייט" (fight or flight), מצב של לחץ ודריכות, ו"מנוחה ועיכול" (rest and digest), מצב של רגיעה ושיקום.
הבעיה היא, שבחיים המודרניים אנחנו נמצאים הרבה יותר מדי זמן במצב של "פייט או פלייט". עבודה, משפחה, חדשות, הודעות, רשתות חברתיות… הכל מעורר את מערכת העצבים שלנו, ומקשה עליה להיכנס למצב של רגיעה.
אז מה הקשר לעייפות בבוקר? פשוט מאוד: אם הגוף שלנו לא מצליח להירגע במהלך היום, הוא לא יכול להטען כמו שצריך בלילה. ואז, אנחנו מתעוררים עייפים. גאוני, לא?
אבל רגע, יש עוד משהו. רובנו מנסים "להירגע" בסוף היום על ידי צפייה בטלוויזיה או גלילה באינסטגרם. אבל האמת היא, שהפעולות האלה דווקא מעוררות את מערכת העצבים שלנו עוד יותר! הבהוב המסכים, התוכן המשתנה, הצורך לעבד מידע… זה ממש לא מרגיע.
אז איך בעצם מווסתים את מערכת העצבים?
אוקיי, אז הגענו לחלק הפרקטי. אחרי שנים של ניסוי וטעייה (וכמה לילות לבנים), גיליתי כמה דברים שעובדים בשבילי:
- נשימות: נשמע בנאלי, אבל זה עובד! כמה דקות של נשימות עמוקות ומודעות, כמה פעמים ביום, יכולות לעשות פלאים. טיפ קטן: נסו נשימות קופסה (נשיפה, עצירה, שאיפה, עצירה – כל חלק למשך 4 שניות). (מקור: מחקרים רבים מראים את הקשר בין נשימה עמוקה להפחתת לחץ, לדוגמה, מחקר שפורסם ב-"Journal of Alternative and Complementary Medicine").
- תנועה: פעילות גופנית, כן, אבל לא רק. לפעמים מספיק פשוט לקום מהכיסא ולמתוח את הגוף, לצאת לסיבוב קצר בחוץ, או אפילו רק לרקוד קצת בבית. התנועה עוזרת לשחרר מתחים ולקדם רגיעה. אני למשל, התחלתי לשלב הליכות קצרות בטבע אחרי העבודה. וזה עשה פלאים!
אבל שימו לב! כאן בדיוק עשיתי טעות ענקית. בהתחלה ניסיתי "לפוצץ" את עצמי באימוני כוח אינטנסיביים אחרי יום עבודה. במקום להרגיע את הגוף שלי – רק הלכתי והעמסתי עליו עוד לחץ! (אווץ').
- מגע: חיבוק, מסאז', ליטוף… מגע אנושי משחרר אוקסיטוצין, הורמון האהבה והרגיעה. אם אין לכם מישהו בסביבה, אפשר גם לעסות לעצמכם את כפות הרגליים או להשתמש בכדור טניס לעיסוי הגב. זה נשמע מוזר, אני יודעת, אבל תנסו!
- טבע: מחקרים מראים שלשהות בטבע יש השפעה מרגיעה על מערכת העצבים. אז צאו לטיול ביער, תלכו על חוף הים, או אפילו רק תשבו בפארק ותסתכלו על העצים. (מקור: "Your Brain on Nature" מאת אווה סלוקיס).
- הקשבה לגוף: זה אולי הדבר הכי חשוב. למדו לזהות את הסימנים של הגוף שלכם – מתי אתם מרגישים לחוצים, מתי אתם צריכים הפסקה, מתי אתם צריכים לישון. הקשבה לגוף היא המפתח לוויסות מערכת העצבים.
האם זה עובד לכולם?
אז הנה האמת: אין פתרון קסם אחד שמתאים לכולם. מה שעבד בשבילי, אולי לא יעבוד בשבילכם. אבל הנקודה היא להבין את העיקרון – לווסת את מערכת העצבים במהלך היום, כדי שהגוף יוכל להטען כמו שצריך בלילה.
אני לא אגיד לכם שמאז שאני עושה את הדברים האלה אני קמה כל בוקר כמו חדשה. אבל אני יכולה להגיד שהשינוי הוא עצום. אני קמה עם יותר אנרגיה, יותר חיוניות, ויותר סבלנות. ואני מרגישה שאני סוף סוף בשליטה על הגוף שלי.
אז מה אני מציעה לכם? תנסו. תתחילו עם משהו קטן – כמה דקות של נשימות בבוקר, הליכה קצרה בצהריים, אמבטיה חמה בערב. תראו מה עובד בשבילכם, ותמשיכו עם זה. ואל תוותרו!
אני יודעת שזה יכול להיות קשה, במיוחד בהתחלה. אבל תזכרו – אתם לא לבד. כולנו נאבקים עם זה. והכי חשוב – תהיו סבלניים עם עצמכם. זה תהליך.
אז… מה אתכם? מה הדבר הקטן שאתם הולכים לעשות היום כדי לווסת את מערכת העצבים שלכם? אני באמת רוצה לדעת! שתפו אותי בתגובות!
