אוקיי, בואו נדבר על מזונות-על. תמיד הייתי סקפטית. כאילו, באמת? אסאי ברי אחד קטן יכול לרפא הכל? נו באמת. גדלתי בבית שאכלנו בו ירקות, פירות, בשר – הכל מהכל, אבל בלי פנאטיות. תמיד חשבתי שדיאטה מאוזנת זה שם המשחק, ושכל הבאזז הזה סביב מזונות-על הוא סתם שיווק מתוחכם. ואז…
ואז חטפתי כאפה מהמציאות.
התחלתי להרגיש עייפה כל הזמן, חסרת אנרגיה, העור שלי נראה אפור… הלכתי לרופא, עשיתי בדיקות דם, הכל יצא תקין. "את צעירה, הכל בסדר," הוא אמר. אבל אני הרגשתי שמשהו לא בסדר. חברה טובה המליצה לי לנסות לשלב "מזונות-על" בתזונה. התגלגלתי בעיניים, אבל הייתי מיואשת מספיק כדי לנסות.
התחלתי מחקר קטן. מה זה בכלל "מזון-על"? האם יש לזה בכלל הגדרה מדעית? התשובה, כמה לא מפתיע, היא לא ממש. "מזון-על" הוא מונח שיווקי בעיקרו, המתייחס למזונות בעלי צפיפות תזונתית גבוהה במיוחד – כלומר, הם עשירים בוויטמינים, מינרלים, נוגדי חמצון וחומרים מזינים אחרים ביחס לכמות הקלוריות שהם מכילים. אבל רגע, זה לא אומר שהם מרפאים מחלות או עושים ניסים.
התובנה הראשונה שלי הייתה: מזון-על הוא לא תחליף לתזונה מאוזנת ואורח חיים בריא. הוא תוספת.
אז מה עשיתי? לא רצתי לקנות אבקת מאצ'ה ב-200 שקל. התחלתי בקטן. הוספתי זרעי צ'יה ליוגורט שלי (מקור מצוין לאומגה 3 וחלבון), התחלתי לאכול אוכמניות (מלאות בנוגדי חמצון) כנשנוש אחה"צ, והתחלתי לשלב ירקות ירוקים עליים כמו קייל ותרד בסלטים שלי.
הנה משהו שלא ציפיתי לו: זה עבד! לא בן לילה, כמובן. אבל אחרי כמה שבועות, התחלתי להרגיש יותר אנרגטית, העור שלי נראה יותר זוהר, והרגשתי פשוט… יותר טוב.
אבל רגע, האם זה אומר שטעיתי לחלוטין לגבי מזונות-על? לא בדיוק. אני עדיין חושבת שהרבה מהבאזז הוא מוגזם. לדוגמה, גוג'י ברי. קראתי מחקרים שטוענים שהם עשירים בנוגדי חמצון ויכולים לשפר את הראייה (מקור: Journal of the American College of Nutrition). אוקיי, נשמע טוב. אבל הם גם יקרים בטירוף! ואפשר לקבל את אותם יתרונות תזונתיים מתות שדה, פטל, או אפילו גזר – במחיר הרבה יותר שפוי.
לפעמים הפתרון הכי טוב נמצא ממש מתחת לאף, בסופר השכונתי.
הנה עוד תובנה: לא כל "מזון-על" מתאים לכולם. למשל, גיליתי שאני לא ממש אוהבת את הטעם של ספירולינה, וזה בסדר! אני לא צריכה לאכול משהו שאני לא נהנית ממנו רק בגלל שמישהו אמר שזה "סופר".
ואז הגעתי לחלק המדעי יותר. התחלתי לקרוא מחקרים על ההשפעות של מזונות שונים על הגוף. גיליתי, למשל, שאכילת כורכום (המכיל כורכומין) יכולה לעזור להפחית דלקות בגוף (מקור: Arthritis & Rheumatology). אבל הנה הקאץ': הגוף לא סופג כורכומין בצורה יעילה, אז צריך לשלב אותו עם פלפל שחור כדי לשפר את הספיגה.
מדע זה מגניב, אבל חשוב להבין את הניואנסים.
אז מה למדתי מכל המסע הזה?
- מזונות-על הם לא פתרון קסם. הם תוספת לתזונה מאוזנת, לא תחליף.
- לא כל מה שמבריק זהב. לפעמים הפתרונות הכי טובים נמצאים במזונות פשוטים ונגישים.
- הקשיבו לגוף שלכם. לא כל "מזון-על" מתאים לכולם.
- תעשו מחקר. אל תאמינו לכל מה שאתם קוראים באינטרנט. חפשו מקורות מידע מהימנים.
- הכי חשוב: תהנו מהאוכל שלכם! תזונה בריאה צריכה להיות טעימה ומהנה, לא רק "בריאה".
ואני? אני ממשיכה לאכול אוכמניות, זרעי צ'יה וירקות ירוקים. אני עדיין לא חושבת שאסאי ברי אחד יכול לרפא את כל הבעיות שלי, אבל אני כן מאמינה שאוכל טוב יכול לעשות פלאים לגוף ולנפש.
ואת? מה דעתך על מזונות-על? אילו מזונות את משלבת בתזונה שלך? ספרי לי בתגובות! אשמח לשמוע את הסיפור שלך.
