האמת? תמיד הייתי סקפטית לגבי כל הבדיקות "הביתיות" האלה. נשמע כמו גימיק, לא? אבל כשחברה טובה סיפרה לי שהיא התחילה למדוד דלקתיות בגוף בבית, משהו ניקר לי. דלקתיות – המילה הזו ריחפה לי בראש כמו סימן שאלה ענק.
אני, בחורה צעירה, ספורטיבית (יחסית) ובריאה (ככה לפחות חשבתי), צריכה למדוד דלקתיות? נשמע קצת מוגזם. אבל משהו בהתמדה של החברה שלי, והעובדה שהיא הרגישה שיפור משמעותי, שכנע אותי לנסות.
קניתי ערכה ביתית לבדיקת דלקתיות. הייתה לי תחושה כזאת של "נו, בסדר, נראה מה יצא".
הטעות הקריטית? זלזלתי בזה. לקחתי את הבדיקה כמטלה, לא כהזדמנות להקשיב לגוף שלי.
התוצאות הדהימו אותי. רמת דלקתיות גבוהה. גבוהה מדי. איך זה יכול להיות? אני אוכלת יחסית בריא, עושה ספורט... מה פספסתי?
אבל רגע, לפני שאני מספרת מה גיליתי על עצמי, בואו נדבר תכל'ס. מה זה בכלל דלקתיות, ולמה צריך למדוד אותה? ד"ר רועי גיל, מומחה לתזונה פונקציונלית, מסביר בספרו "המדריך המלא לתזונה אנטי דלקתית" (מקור מקצועי ומעולה, אגב!) שדלקת היא תגובה טבעית של הגוף, אבל כשמדובר בדלקת כרונית, היא יכולה לגרום לנזקים ארוכי טווח.
אז הבנתי שמשהו כאן לא מסתדר. התחלתי לחפור. לקרוא מחקרים (כולל זה של אוניברסיטת הרווארד שמדבר על הקשר בין דלקת כרונית למחלות רבות – שווה הצצה!), לשאול את החברה שלי, להתייעץ עם תזונאית.
ואז זה היכה בי.
הקפה.
כן, קפה. אני שותה כמויות מטורפות של קפה. אני זוכרת את התזונאית מסבירה לי שקפה, למרות היתרונות שלו, יכול להשפיע על רמות הדלקת בגוף אצל אנשים מסויימים, במיוחד אם צורכים אותו בכמויות גדולות ועל קיבה ריקה.
הקפה שלי הוא הנחמה שלי. אבל אולי הוא גם הבעיה שלי.
אבל זה לא רק הקפה. גיליתי עוד כמה דברים על עצמי: אני ישנה פחות מדי, לחוצה יותר מדי, ולא באמת מקשיבה לגוף שלי. אני דוחפת את עצמי לקצה, ואז מתפלאת שאני מרגישה מותשת.
עוד משהו שהבנתי הוא שהבדיקה הביתית היא רק נקודת התחלה. היא לא תחליף לייעוץ מקצועי. אבל היא כן נתנה לי את ה"בום" הזה שהייתי צריכה כדי להתעורר.
התחלתי לעשות שינויים קטנים:
- הפחתתי את כמות הקפה. זה היה קשה, אני מודה!
- התחלתי לישון יותר. גיליתי אפליקציה מעולה למדידת שינה (Sleep Cycle) שעזרה לי להבין את דפוסי השינה שלי.
- הוספתי פעילות גופנית מתונה יותר. פחות אימוני HIIT מטורפים, יותר יוגה ופילאטיס.
עכשיו, אל תטעו, אני לא אומרת שפתאום הפכתי לגורו בריאות. אני עדיין רחוקה מזה. אבל אני מרגישה אחרת. יש לי יותר אנרגיה, פחות כאבי ראש, ואפילו העור שלי נראה יותר טוב.
אז מה התובנה המפתיעה?
שדלקתיות היא לא רק מספר בבדיקה. היא דרך להבין את הקשר בין הגוף, הנפש והסביבה שלנו. היא אות אזהרה שהגוף שולח לנו.
והכי חשוב – גיליתי שגם אני, בחורה צעירה ובריאה (יחסית!), צריכה להקשיב לגוף שלי.
עכשיו, אני תוהה: מה גרם לך לחשוב על רמות הדלקת בגוף שלך? שתפו אותי! אולי נלמד משהו חדש ביחד.
