אני חייבת לשתף אתכן במשהו. עשיתי ניסוי קטן, מן משחק כזה עם עצמי, שהפך למסע גילוי אמיתי. אתן מכירות את זה שאתן קוראות על משהו ואתן בטוחות שאתן יודעות את התשובה, ואז המציאות סוטרת לכן בפנים? אז זה בדיוק מה שקרה לי.
הכל התחיל מהרצון שלי למצוא פתרון טבעי יותר לבעיית נדודי השינה שלי. ניסיתי כבר הכל – מדיטציות, שמנים אתריים, אפילו את הכרית הזו עם הלבנדר שמבטיחה לישון כמו תינוק. אבל משהו היה חסר. אז החלטתי לחקור את עולם חליטות הצמחים.
הייתי בטוחה שמצאתי את הפתרון. מחקרים הראו שקמומיל הוא מרגיע, ולבנדר עוזר לישון, אז מה יכול להשתבש? (הידעת? קמומיל משמש ברפואה העממית כבר אלפי שנים, עוד מימי מצריים העתיקה! [מקור: National Center for Complementary and Integrative Health]). רכשתי ארבעה צמחים נפוצים – קמומיל, לבנדר, מליסה ולואיזה. ערכתי ניסוי קפדני, עם תיעוד של תחושות, איכות השינה, הכל. הייתי בטוחה שקמומיל או לבנדר ינצחו בגדול.
אבל כאן הגיעה ההפתעה.
החליטה שהכי פחות ציפיתי ממנה - הלואיזה - היא זו שהביאה את השינוי הכי משמעותי. אני יודעת, זה נשמע מוזר. לואיזה? חשבתי שהיא טעימה, אבל לא יותר מזה.
מה גרם לי לנסות את הניסוי? האמת? תסכול. אחרי שבועות של לילות טרופים, כבר הייתי מוכנה לנסות הכל. אפילו לשים שום מתחת לכרית (אל תשאלו).
הלואיזה? דווקא היא?
אז מה קרה שם בעצם? איך הלואיזה הצליחה במקום שבו האחרות כשלו? זה הוביל אותי לחקור יותר לעומק את ההרכב הכימי שלה. הסתבר שהיא מכילה נוגדי חמצון חזקים וגם תרכובות שידועות בהשפעתן המרגיעה על מערכת העצבים. [מקור: Journal of Ethnopharmacology]. אבל זה לא רק הכימיה.
אני חושבת שהשינוי האמיתי קרה כששיניתי את הגישה שלי. הפסקתי לחפש את ה"תרופה" המושלמת והתחלתי להתייחס לזה כאל חלק מריטואל מרגיע. הכנתי לעצמי כוס לואיזה חמה, התיישבתי בנחת עם ספר טוב, ופשוט הרשיתי לעצמי להירגע. אולי זה השילוב הזה – בין התכונות המרגיעות של הלואיזה לבין תשומת הלב שהקדשתי לעצמי – שהביא את השינוי.
האם ייתכן שהתשובה היא לא רק בצמח, אלא ביחס שלנו אליו?
ואולי זה מזכיר לנו משהו חשוב יותר – שלפעמים התשובות הכי טובות נמצאות במקומות הכי פחות צפויים. לא תמיד מה שאנחנו חושבים שאנחנו "צריכים" הוא מה שאנחנו באמת "זקוקים" לו.
היו לי גם כישלונות, כמובן. ניסיתי פעם להכין משקה שינה עם שילוב של כל הצמחים שיש לי בבית. טעות מרה! הטעם היה נורא, וגם ישנתי גרוע יותר. למדתי ש"יותר" לא תמיד אומר "יותר טוב".
אבל הניסוי הזה לימד אותי עוד משהו חשוב: להקשיב לגוף שלי. להתבונן בתגובות שלי, להיות סבלנית, ולא למהר לשפוט. זה שיעור שאני לוקחת איתי לכל תחום בחיים.
מה עובד? מה לא? ואיך יודעים?
אז מה למדתי? קודם כל, שללואיזה יש כנראה קסם משלה. אבל יותר חשוב, למדתי שלהקשיב לגוף שלי זה קריטי. מה שעובד בשבילי לא בהכרח יעבוד בשבילכן. וזה בסדר גמור.
אגב, גיליתי שחליטת לואיזה קרה טעימה במיוחד בקיץ! מי היה מאמין?
אני מודה, אני עדיין לא מומחית לשינה. אבל אני יודעת שאני בדרך הנכונה. ואני יודעת שגם אתן יכולות למצוא את הדרך שלכן – בין אם זה עם לואיזה, קמומיל, או משהו אחר לגמרי.
אני תוהה, מה הצמח שאתן הכי אוהבות לשתות? ואילו הפתעות גיליתן בעצמכן בדרך לשינה טובה יותר? ספרו לי! אשמח לשמוע את הסיפורים שלכן.
