האמת? פעם פחדתי מהחושך. לא כמו ילדה קטנה שמפחדת מהמפלצת מתחת למיטה, אלא פחד עמוק יותר, פחד שצף ועולה כשדברים לא בשליטה. פחד ממה שאני לא רואה, ממה שאני לא יודעת, ממה שיכול לקרות.
אני זוכרת לילות שלמים שהייתי מתהפכת במיטה, מנסה להרגיע את הדפיקות לב המואצות, את הנשימה הכבדה. הכל היה נראה עצום ומאיים. ואז, יום אחד, נמאס לי. נמאס לי שהפחד הזה מנהל אותי.
הבטחה רגשית: אני רוצה שתרגישי חזקה יותר, מחוברת יותר לעצמך, ובעיקר – פחות לבד בפחד הזה.
הבטחה פרקטית: תלמדי כלים פשוטים ויעילים להתמודדות עם פאניקה, כאלה שיעזרו לך להפוך את הפחד למצפן.
אבל רגע, לפני שנצלול לעומק, תני לי לשאול אותך משהו: מתי הפעם האחרונה הרגשת שאת לגמרי לבד בחשכה?
אני שואלת כי אני יודעת שזה קורה. לכולנו. זה יכול להיות רגע לפני מצגת חשובה בעבודה, או באמצע ריב עם בן הזוג, או סתם כשאת שוכבת במיטה בלילה והמחשבות לא מפסיקות לרוץ. ואז, הפאניקה משתלטת.
אני זוכרת במיוחד תקופה קשה בעבודה, כשפרויקט ענק שאני ניהלתי עמד בפני כישלון. הלחץ היה עצום, הציפיות בשמיים, ואני הרגשתי שאני טובעת. הייתי מתעוררת בלילות בבהלה, מחפשת פתרונות נואשות, מרגישה שאני לבד מול העולם.
ואז, קראתי משהו ששינה לי את כל התפיסה. זה היה מחקר של הפסיכולוגית סוזן דייויד, מחברת הספר "Agile Emotional". היא דיברה על החשיבות של "אי נוחות רגשית" ואיך הימנעות ממנה רק מחמירה את הבעיה. (מקור: David, S. (2016). Emotional Agility: Get Unstuck, Embrace Change, and Thrive in Work and Life. Avery.)
וואו. זה היכה בי בעוצמה.
אולי במקום לברוח מהפחד, אני צריכה להתקרב אליו? אולי במקום להילחם בו, אני צריכה להקשיב לו?
אני מודה, בהתחלה הייתי סקפטית. איך אפשר להקשיב לפחד? הוא הרי רק מבלבל ומשתק. אבל אז, התחלתי להתנסות. התחלתי לשים לב לתחושות הגוף שלי כשאני מרגישה פאניקה – הדפיקות לב, הנשימה, המתח בשרירים. התחלתי לשאול את עצמי: מה הפחד הזה מנסה להגיד לי?
זה היה תהליך לא פשוט. היו רגעים שהייתי רוצה פשוט לברוח ולהתחבא. אבל התמדתי. והתחלתי לגלות דברים מדהימים.
למשל, גיליתי שהרבה פעמים הפחד שלי נובע מפרפקציוניזם. אני כל כך מפחדת לעשות טעות, שאני משתקת את עצמי. ואז, הבנתי שאם אני אתן לעצמי להיות קצת פחות מושלמת, אני אהיה הרבה יותר חופשייה.
ואז, יום אחד, תוך כדי שיחה עם חברה טובה, היא אמרה לי משהו שגרם לי להסתכל על הכל מזווית אחרת. היא סיפרה לי על שיטה יפנית עתיקה שנקראת "קינצוגי" (Kintsugi). זוהי האמנות של תיקון כלי חרס שבורים באמצעות זהב. במקום להסתיר את הסדקים, הם הופכים לחלק מהיופי של הכלי.
פתאום, הכל התחבר. הפחדים שלי, הכישלונות שלי, הטעויות שלי – הם לא הופכים אותי לפחות טובה. הם הופכים אותי ליותר מעניינת, ליותר חזקה, ליותר… זהובה.
מחשבה קטנה באמצע הדרך: את יודעת, לפעמים אנחנו חושבות שאנחנו צריכות להיות מושלמות כדי להיות ראויות לאהבה. אבל האמת היא, שאוהבים אותנו דווקא בגלל הפגמים שלנו.
אבל איך עושים את זה בפועל? איך הופכים את הפחד למצפן?
אני רוצה להציע לך כמה כלים פשוטים שאני משתמשת בהם באופן קבוע:
נשימה מודעת: כשאת מרגישה שהפאניקה מתחילה להשתלט, קחי כמה נשימות עמוקות. תרגישי את האוויר נכנס ויוצא, תתמקדי בתחושות הגוף שלך. זה יעזור לך להירגע ולהתקרקע. (מקור: Brown, K. W., & Ryan, R. M. (2003). The benefits of being present: mindfulness and its role in psychological well-being. Journal of Personality and Social Psychology, 84*(4), 822–848.)
- שאלי שאלות: במקום לברוח מהפחד, שאלי אותו שאלות. מה הוא מנסה להגיד לך? מה את צריכה ללמוד? מה את צריכה לשנות?
- חפשי את הזהב: אחרי שהסערה שככה, חפשי את ה"זהב" בתוך החוויה. מה למדת על עצמך? איך גדלת? איך הפכת ליותר חזקה?
אני יודעת, זה לא קל. זה דורש אומץ, סבלנות והרבה חמלה עצמית. אבל זה שווה את זה. כי ברגע שאת מפסיקה לברוח מהחושך, את מתחילה לראות את האור.
אבל רגע, יש עוד משהו חשוב שאני רוצה להגיד לך.
אל תפחדי לבקש עזרה. לפעמים, אנחנו לא יכולות לעשות את זה לבד. לפעמים, אנחנו צריכות מישהו שילווה אותנו בדרך, מישהו שיאיר לנו את הדרך בחושך.
אני יודעת, קשה לבקש עזרה. זה מרגיש כאילו אנחנו מודות בחולשה. אבל האמת היא, שזה בדיוק ההפך. זה סימן של כוח. זה סימן שאנחנו מספיק אמיצות כדי להודות שאנחנו לא יודעות הכל.
וכאן אני רוצה לשבור עוד קצת תבניות חשיבה. נכון, אנחנו תמיד שומעות שצריך להיות חזקות ועצמאיות, אבל האמת היא שאנחנו יצורים חברתיים. אנחנו צריכות קשר, אנחנו צריכות תמיכה, אנחנו צריכות מישהו שיחזיק לנו את היד כשאנחנו מפחדות.
ולסיום, אני רוצה להשאיר אותך עם שאלה אחת: איזה "קינצוגי" את רוצה ליצור מהפחדים שלך?
שתפי אותי, ספרי לי על הפחדים שלך, ספרי לי על ה"זהב" שאת מוצאת בתוכם. אני כאן כדי להקשיב, לתמוך ולעזור לך להפוך את החושך לאור.