אוקיי, בואו נדבר על אור. לא האור של המנורה בסלון (למרות שגם היא חשובה), אלא האור הפנימי הזה, שמדליק לנו את הניצוץ בעיניים. אתם יודעים, זה שגורם לנו לקום בבוקר עם מוטיבציה, או לפחות עם כוס קפה ורצון לא לכבות את השעון המעורר.
פעם חשבתי שהאור הזה מגיע מבחוץ – מהצלחות, מחמאות, חופשה מפנקת. אבל אז, אחרי תקופה של "הצלחות" של אחרים (האינסטגרם, אתם יודעים), הבנתי שהאור הזה קצת כמו אינטרנט אלחוטי – אם הוא לא מחובר למשהו מבפנים, הוא פשוט לא יעבוד.
אז מה אני רוצה להגיד? שאנחנו הולכים להפוך לנזירים בודהיסטים ולעזוב הכל? לא בדיוק. אבל אני מבטיחה שעד סוף המאמר הזה, יהיה לכם כלי אחד או שניים להאיר את החיים מבפנים, בצורה חכמה, לא מתחכמת, ובעיקר – אמיתית.
השקר של "הכל מושלם"
כולנו מכירים את זה. אנחנו גוללים באינסטגרם ורואים רק את התמונה המושלמת, את החופשה האקזוטית, את הארוחה שהיא יצירת אומנות. ואז אנחנו מסתכלים על החיים שלנו, על הכביסה שמחכה, על העבודה המאוסה, על הלפטופ המקרטע, ומרגישים... איך נאמר בעדינות? קצת פחות מוצלחים.
אני אתן לכם סוד: גם לי יש ימים כאלה. ימים שאני מסתכלת על עצמי במראה ושואלת "איפה הלכתי לאיבוד?". ואז אני נזכרת במשהו שקראתי פעם, מחקר על השפעת הרשתות החברתיות על דימוי עצמי (אחד מיני רבים, תאמינו לי, כמו זה של אוניברסיטת הרווארד שמדבר על הקשר בין שימוש ברשתות לדיכאון - כן, רשתות זה דבר ממכר, אבל זה לשיחה אחרת). המסקנה הייתה ברורה: רוב האנשים מציגים רק חלק קטן ומושלם מהחיים שלהם.
הבנתם? זה לא אמיתי.
אז מה כן אמיתי?
החיים האמיתיים מלאים רגעים קטנים, לפעמים לא מושלמים, אבל הם אלו שממלאים אותנו באור. הם נמצאים בחיוך של ילד, בשיחה כנה עם חברה טובה, בחיבוק חם מבן זוג, בהצלחה קטנה בעבודה. הם נמצאים גם בכאב, בתסכול, בכישלון.
כן, שמעתם נכון. גם הכאב יכול להאיר.
אני זוכרת תקופה בחיי שהייתי בטוחה שאני יודעת הכל. שהגעתי לפסגה. ואז... בום! הנפילה הייתה כואבת. אבל דווקא מתוך הכאב הזה צמחתי מחדש. למדתי על עצמי דברים שלא ידעתי קודם, התחברתי לצדדים חזקים יותר באישיות שלי, והכי חשוב - למדתי להיות יותר אמפתית כלפי אחרים.
כישלון הוא לא סוף הדרך, הוא רק שיעור בדרך.
איך מדליקים את האור הפנימי?
אז איך עושים את זה? איך מדליקים את האור הזה מבפנים? הנה כמה רעיונות:
- תודה: תתחילו כל יום בכתיבת שלושה דברים שאתם מודים עליהם. זה יכול להיות משהו גדול (המשפחה שלי), או משהו קטן (כוס הקפה של הבוקר). מחקרים מראים שאנשים שמביעים תודה באופן קבוע, מאושרים יותר. (אפשר לקרוא על זה בספר "The How of Happiness" של Sonja Lyubomirsky, מומחית לפסיכולוגיה חיובית).
- תנו לעצמכם קרדיט: תפסיקו להשוות את עצמכם לאחרים. אתם מיוחדים, יש לכם כישורים ייחודיים, ואתם עושים את הטוב ביותר שאתם יכולים. תזכירו לעצמכם את ההצלחות שלכם, גם הקטנות.
- תתחברו לעצמכם: תמצאו זמן לעשות דברים שאתם אוהבים. זה יכול להיות לקרוא ספר, לטייל בטבע, לצייר, לרקוד, לבשל. כל דבר שממלא אתכם באנרגיה חיובית. אני, למשל, אוהבת לנגן בגיטרה. זה גורם לי לשכוח מהכל ולהתחבר לצד היצירתי שבי.
- תעשו טוב: תעזרו לאחרים. זה יכול להיות לתרום כסף לעמותה, להתנדב בקהילה, או סתם לעזור לשכן קשיש לסחוב את הקניות. עשיית טוב לאחרים גורמת לנו להרגיש טוב עם עצמנו. זה אפילו מגובה במחקרים - פעולות של נתינה תורמות לאושר ורווחה נפשית.
- תלמדו להגיד "לא": תגנו על הזמן והאנרגיה שלכם. אל תסכימו לעשות דברים שאתם לא רוצים לעשות, או שגורמים לכם להרגיש מרוקנים. זה בסדר גמור להגיד "לא". אתם לא חייבים להסכים לכל דבר רק כדי לרצות אחרים.
האור האמיתי נמצא בתוכנו
אז מה למדנו? שהאור האמיתי לא נמצא בחופשה המפנקת, או בתמונה המושלמת באינסטגרם, אלא בתוכנו. שהוא נמצא ברגעים הקטנים, בפעולות הפשוטות, בחיבור לעצמנו ולאחרים. שהוא נמצא גם בכאב, כי מתוך הכאב אנחנו צומחים.
אני יודעת שזה לא קל. אני יודעת שיש ימים שקשה לקום מהמיטה. אבל אני מאמינה בכם. אני מאמינה שיש לכם את הכוח להדליק את האור הפנימי שלכם ולהאיר את העולם.
אני באמת אשמח לשמוע – מה הדבר האחד שאתם הולכים לעשות היום כדי להדליק את האור שלכם? אולי נגלה יחד עוד דרכים להאיר את העולם?
