אוקיי, בואו נדבר על משהו שאף אחת לא באמת אוהבת לדבר עליו - תקלות ביתיות. אבל תאמינו לי, דווקא שם, בתוך הבלגן הזה, לפעמים צומחות תובנות מדהימות.
זה התחיל עם מכונת כביסה שהחליטה לעשות שביתה איטלקית באמצע השבוע. כן, בדיוק כשסל הכביסה גלש על גדותיו והיו לי אפס בגדים נקיים.
נשבעת לכם, באותו רגע רציתי פשוט להתקשר לטכנאי ולסגור עניין. אבל משהו עצר אותי. אולי זה היה הסכום המטורף שהוא גבה, אולי זה היה הרצון העז לא להיות תלויה במישהו אחר.
אז, בפיג'מה המרופטת שלי, עם שיער אסוף ברישול, פתחתי יוטיוב. כן, אני יודעת, נשמע כמו התחלה של קומדיה רומנטית גרועה, אבל תאמינו לי, זה היה יותר קרוב לסרט אימה.
"למה אני עושה את זה לעצמי?" תהיתי בקול רם, כשאני נאבקת עם מברג שלא רצה להיכנס לאף חור. תחושת התסכול הייתה עצומה.
ואז, נזכרתי במאמר שקראתי פעם על איך תיקון דברים בעצמך יכול להיות סוג של מדיטציה. הזוי, נכון? אבל זה גרם לי לעצור רגע.
פתאום שמתי לב לכל הפרטים הקטנים – לצבעים של החוטים, לצורה של החלקים הפנימיים, למכאניקה הפשוטה אך גאונית של המכונה.
זה היה כמו לפתור פאזל ענק ומורכב.
אבל רגע, אל תחשבו שהכל היה ורוד. היו גם רגעים של ייאוש מוחלט. כמו כששברתי בטעות חלק קטן וגיליתי שצריך להזמין אותו מחו"ל. או כשגיליתי שהסיבה לתקלה היא בכלל משהו אחר ממה שחשבתי בהתחלה.
אז מה למדתי מכל הסיפור הזה?
- סבלנות היא שם המשחק. במיוחד כשאת מנסה לתקן משהו שאת לא מבינה בו כלום.
- גוגל הוא החבר הכי טוב שלך. אל תפחדו לחפש פתרונות באינטרנט. יש שם המון מידע מדהים, גם אם לפעמים הוא קצת מבלבל.
- כישלון הוא חלק מהתהליך. אל תתייאשו כשאתם טועים. תלמדו מהטעויות ותנסו שוב.
- לפעמים, התיקון הוא לא רק של המכונה, אלא גם של עצמך.
אני יודעת, זה נשמע קצת קיטשי, אבל תאמינו לי, יש בזה משהו.
אחת התובנות המפתיעות ביותר הגיעה דווקא ממקור לא צפוי – ספר עתיק על פילוסופיה יפנית, "וובי סאבי". הוא מדבר על היופי בחוסר השלמות, על קבלת הפגמים והחולשות. וובי סאבי מלמד אותנו לראות את היופי גם בדברים השבורים. ואז הבנתי - המכונה לא חייבת להיות מושלמת, אני לא חייבת להיות מושלמת. מה שחשוב זה הניסיון, הלמידה, הצמיחה.
מכונת הכביסה שלי עדיין לא עובדת כמו חדשה. יש לה רעשים מוזרים מדי פעם והיא קצת רועדת. אבל היא עובדת. ואני? אני למדתי שיעור חשוב על עצמי.
זה לא רק עניין של תיקון מכשיר חשמלי. זה עניין של לקחת אחריות, לא לפחד לטעות, להאמין בעצמך.
למה בעצם אנחנו מפחדות להתלכלך? למה אנחנו מעדיפות לשלם למישהו אחר שיפתור לנו את הבעיות, במקום לנסות בעצמנו?
אני מבינה את הצורך בנוחות, בחיסכון בזמן. אבל לפעמים, דווקא בתוך הבלגן, בתוך האתגר, אנחנו מוצאות את הכוח שלנו.
אגב, כשחיפשתי מידע על תקלות נפוצות במכונות כביסה, נתקלתי במחקר מעניין של אוניברסיטת בן גוריון (מקור 1), שמצא קשר בין תקלות במכשירי חשמל ביתיים לרמות לחץ וחרדה. מסתבר שהתסכול שאנחנו חוות כשהמכונה מתקלקלת משפיע עלינו יותר ממה שחשבנו.
אבל מצד שני, תיקון עצמי יכול להגביר את תחושת המסוגלות העצמית שלנו, כפי שמציין מאמר בכתב העת לפסיכולוגיה חיובית (מקור 2).
אז בפעם הבאה שמשהו מתקלקל בבית, עצרו רגע. קחו נשימה עמוקה. תחשבו על זה כעל הזדמנות.
אולי תגלו שאתם מסוגלים ליותר ממה שחשבתם.
ומה אם לא תצליחו? לא נורא. לפחות ניסיתם.
אני עדיין לא טכנאית מוסמכת, אבל אני בהחלט מרגישה יותר בטוחה בעצמי. ואולי, רק אולי, בפעם הבאה שהמכונה תחליט לשבות, אני כבר אדע מה לעשות.
אולי.
יש לי עוד הרבה מה ללמוד, אבל דבר אחד אני יודעת בוודאות: אל תפחדו להתלכלך.
אני עדיין לא יודעת איך זה ימשיך, אבל אני מזמינה אתכם לשתף – מה הדבר הכי מוזר או מפתיע שלמדתם מתיקון של משהו בבית? ואולי, סתם, מה הייתה התקלה הכי מצחיקה שהייתה לכם?
