אני חייבת לשתף אתכן במשהו. תודו שלא חשבתן שנעמה, זו שמדברת איתכן על תזונה ומיינדפולנס, תכתוב פוסט על... מקרר. אבל רגע, אל תמהרו לשפוט. הסיפור הזה, על בורג קטן ורופף, גרם לי לחשוב מחדש על הרבה דברים בחיים.
האמת היא, שקצת התביישתי לספר את זה. אתן יודעות, אני אמורה להיות דמות שמבינה, שיודעת מה נכון, שעוזרת לכן. אבל הנה, האמת: המקרר שלי כמעט התקלקל לגמרי. כן, זה שקניתי רק לפני שנתיים.
זה התחיל ברעש מוזר. מין זמזום חלש כזה, שהתחיל לתפוס תאוצה. בהתחלה התעלמתי. חשבתי שאני מדמיינת, או שאולי זה מהשכנים. הרי אני עסוקה, יש לי דברים חשובים יותר להתעסק איתם מאשר רעשים של מקרר, לא? טעות. ענקית.
הרעש הלך והתגבר, והמקרר התחיל לעבוד שעות נוספות. האוכל לא היה קר כמו שצריך, וחשבתי לעצמי - אוף, עוד הוצאה לא מתוכננת. קיללתי את עצמי שלא קניתי מקרר יותר איכותי (למרות שזה היה אחד הטובים שיכולתי להרשות לעצמי).
ואז, בשיחת טלפון אקראית עם אבא שלי, פלטתי את זה. "האמת, אבא, המקרר עושה רעשים מוזרים. בטח הלך המדחס".
אבא שלי, איש של פעם, שאל אותי שאלה פשוטה: "ניסית לבדוק אם יש איזה בורג רופף?".
בורג רופף? באמת? זה מה שאני צריכה לחפש? זה נשמע לי מגוחך. מה אני מבינה בבורגים? אני בכלל יודעת להחזיק מברג? הלכתי למטבח בספקנות, פתחתי את המקרר, והתחלתי לחפש.
ואז ראיתי אותו. בורג אחד, קטן ופשוט, שהיה משוחרר לחלוטין. הוא היה ממוקם מאחורי אחד המדפים, במקום שלא ממש רואים אותו.
הידעתם שמקררים עובדים על עיקרון של רעידות וויברציות? (מקור: מדריך למשתמש של מקרר סמסונג). אני מודה, לא היה לי מושג.
לקחתי מברג (כן, היה לי אחד במגירה. הפתעה!), והברגתי אותו בחזרה למקום. ו... הפלא ופלא! הרעש נעלם. המקרר חזר לעבוד כמו חדש.
הייתי בשוק. בורג אחד, קטן ופשוט, כמעט גרם לי להוציא אלפי שקלים על מקרר חדש.
אז מה למדתי מכל הסיפור הזה?
- הקשבה. למדתי להקשיב יותר - לא רק לעצמי, אלא גם לסביבה שלי. למדתי לשים לב לרעשים הקטנים, לסימנים העדינים, שמנסים להגיד לי משהו.
- פשטות. לפעמים, הפתרונות הכי טובים הם הפשוטים ביותר. לא צריך תמיד לחפש את התשובות המורכבות והיקרות.
- צניעות. להודות שאני לא יודעת הכל. להקשיב לאנשים אחרים, גם אם הם לא מומחים בתחום שלי. אבא שלי, למשל.
אבל זה לא רק על מקררים. זה על החיים. כמה פעמים אנחנו מתעלמים מהרעשים הקטנים בחיים שלנו? מהסימנים שהגוף שלנו שולח לנו? מהתחושות הבטן שמנסות להגיד לנו משהו?
ואולי יש בורג רופף גם בחיים שלכם? אולי זה קשור לתזונה שלכם? אולי ליחסים שלכם? אולי לעבודה שלכם?
זה לא בהכרח אומר שמשהו מקולקל. זה פשוט אומר שצריך להקשיב, לשים לב, ולעשות תיקון קטן.
ד"ר ברנה בראון, חוקרת בושה וחוסן, מדברת על החשיבות של פגיעות ואותנטיות (מקור: הספרים של ברנה בראון). היא אומרת שלפעמים, דווקא החולשות והפגמים שלנו הם מה שמחברים אותנו אחד לשני.
אז הנה, שתפתי אתכן בפגם שלי - ההתעלמות מרעשים של מקרר. ואני מקווה שזה יעזור לכן להקשיב יותר לרעשים שלכן.
אגב, מאז המקרה הזה, אני מקפידה לבדוק את כל ה"בורגים" בחיים שלי. אני מקשיבה יותר לגוף שלי, אני מקדישה יותר זמן למערכות יחסים, ואני מנסה להיות יותר מודעת לצרכים שלי.
זה לא תמיד קל, אבל זה שווה את זה.
תחשבו על זה: אולי הבורג הרופף הזה היה בעצם שיעור חשוב על הקשבה ופשטות?
ואולי, כמו שאומרים, "אלוהים נמצא בפרטים הקטנים"?
אני משאירה אתכן עם שאלה: איזה "בורג רופף" אתן הולכות לבדוק היום? שתפו אותי בתגובות!
