אוקיי, בואו נדבר על אלקסה. כן, אותה קופסה קטנה וחכמה שמבטיחה לנו עולם של נוחות בלחיצת כפתור (או בעצם, בקריאה קולית). אבל... מה קורה כשמתחילים לחבר אותה לה-כ-ל?
אני מודה, גם אני נפלתי בפח. בהתחלה זה היה תמים – "אלקסה, תנגני מוזיקה!" הפך ל"אלקסה, תדליקי את האור בסלון!" ואז... נשאבתי. נורות חכמות, שקעים חכמים, תרמוסטט חכם, אפילו מברשת שיניים חכמה! (כן, גם אני תוהה למה...).
חשבתי שאני חיה בעתיד. בפועל? חייתי בסרט אימה קטן ומטופש.
הבלגן מתחיל
מהר מאוד גיליתי שה"נוחות" הזו מגיעה עם תג מחיר – לא רק כספי, אלא גם תסכול עצום.
זוכרים את הפעם ההיא שרציתם להרשים בדייט וניסיתם להדליק את הנרות החכמים בקול, אבל אלקסה התעקשה להשמיע את "נר על המים" של אריק איינשטיין במקום? (קרה לי, מביך בטירוף).
אבל מעבר לפדיחות הקטנות, יש פה עניין יותר גדול. שמעתי לא מזמן הרצאה מרתקת של ד"ר קייט דארלינג, אנתרופולוגית שחוקרת את היחסים שלנו עם טכנולוגיה. היא דיברה על ה"חרדת אוטומציה" – הפחד שאנחנו מאבדים שליטה על החיים שלנו לטובת מכונות. וזה היכה בי כמו רעם ביום בהיר.
האם אנחנו באמת הופכים תלויים מדי בטכנולוגיה? האם אנחנו מוותרים על היכולת שלנו לעשות דברים בעצמנו?
הסכנות האמיתיות
אז מה יכול לקרות כשמחברים את אלקסה להכל? יותר ממה שאולי נדמה לנו:
- פרטיות? לא בטוח: כל פקודה קולית, כל פעולה, הכל מתועד ומאוחסן. אתם באמת סומכים על אמזון שתשמור על המידע הזה? אני, אישית, לא בטוחה.
- תקלות מעצבנות: מה קורה כשהאינטרנט נופל? פתאום אתם לא יכולים להדליק את האור, לפתוח את הדלת או להפעיל את החימום. תאמינו לי, לנסות להדליק נר בשלוש בבוקר עם פנס בטלפון זה לא כיף כמו שזה נשמע.
- התמכרות: כן, זה אמיתי. זה נוח מדי, קל מדי. מתחילים לסמוך על אלקסה שתעשה הכל בשבילכם, ואז אתם שוכחים איך עושים דברים בעצמכם. מפחיד, לא?
וזה מוביל אותי לתובנה המפתיעה: הטכנולוגיה אמורה לשרת אותנו, לא להפך.
איך לא לתת לאלקסה להשתלט על הבית (ועל החיים)
אז מה עושים? לא זורקים את כל הציוד החכם לפח, כמובן. אבל כן צריך לחשוב קצת אחרת:
- שאלו את עצמכם: האם אני באמת צריך את זה? או שאני פשוט קונה את זה כי זה טרנדי? האם זה פותר לי בעיה אמיתית או סתם מוסיף עוד שכבה של מורכבות לחיים שלי?
- הגבילו את החיבור: לא צריך לחבר הכל לאלקסה. שמרו על דברים מסוימים "מנותקים". זה גם יגדיל את הפרטיות שלכם וגם ימנע תסכולים מיותרים.
- קחו הפסקה: לפעמים, פשוט תכבו את אלקסה. לכו לקרוא ספר, לצאת לטייל, לעשות משהו שלא דורש מסך או קול מלאכותי. זה יעשה לכם רק טוב.
- בחרו מכשירים ששומרים על הפרטיות שלכם! חפשו מוצרים שמצפינים את המידע שלכם, שמציעים לכם שליטה על ההגדרות שלכם, ושלא משתפים את הנתונים שלכם עם צדדים שלישיים ללא הסכמתכם המפורשת. (מקור: https://foundation.mozilla.org/en/blog/privacy-not-included-our-guide-to-shopping-safely-online/)
- חינוך: למדו איך להגדיר את ההגדרות של אלקסה בצורה שתשמור על הפרטיות שלכם. כמו כן, למדו מה ניתן לעשות במקרה של פריצה לפרטיות שלכם. (מקור: https://digital-strategy.ec.europa.eu/en/policies/data-protection)
הדבר הכי חשוב הוא להיות מודעים. להבין שהטכנולוגיה היא כלי, לא מטרה. אנחנו צריכים לשלוט בה, לא שהיא תשלוט בנו.
מה הלאה?
אני, באופן אישי, החלטתי לנתק את מברשת השיניים החכמה שלי. כן, זה היה גימיק נחמד, אבל אני חושבת שאני יכולה לצחצח שיניים גם בלי עזרה ממכונה.
ומה איתכם? האם גם אתם קצת מבוהלים מכמות הטכנולוגיה שמקיפה אותנו? האם אתם חושבים שאנחנו מאבדים משהו חשוב בדרך? שתפו אותי, אני באמת רוצה לדעת. אולי ביחד נוכל למצוא דרך לאזן בין הנוחות לבין השפיות.
