האמת? הייתי חייבת לכתוב את זה. כי גם אני נפלתי בפח. ראיתי את הסרטונים, קראתי את הביקורות המהללות, ובסוף… התאכזבתי. קשות. אז כדי שלכן זה לא יקרה, הנה הרשימה שלי של כלי מטבח שפשוט לא שווים את הכסף, ומה אפשר לעשות במקום. זה לא עוד מדריך צרכני, זה מכתב גלוי לב מחברה לחברה.
האויב מספר אחת: מכונת פסטה חשמלית
אוקיי, מודה. כשראיתי את זה בפעם הראשונה, דמיינתי את עצמי הופכת למלכת הפסטה הטרייה של השכונה. אבל במציאות? יותר מדי חלקים, יותר מדי רעש, ויותר מדי ניקוי. בחיי, יותר קל להכין פסטה ביד עם מערוך!
רגע של הארה: לפעמים, הכלים הכי פשוטים הם הכי טובים.
במקום המפלצת החשמלית הזו, קנו מערוך איכותי. כן, צריך קצת כוח בידיים, אבל זה גם כיף, גם משחרר, וגם… אתן שולטות בעובי!
"אני מכינה פסטה בבית שנים, ותמיד השתמשתי במערוך. בעיניי, זה חלק מהקסם," אומרת השפית האיטלקייה אליסה מריני, בראיון לאתר "Great Italian Chefs". "החיבור הפיזי לבצק הוא חשוב." (מקור: https://www.greatitalianchefs.com/features/making-pasta-tips)
מסחטת מיצים "איטית" (Cold Press Juicer)
וואו, כמה שרציתי את זה. הבטיחו לי מיץ בריא יותר, מלא ויטמינים, בלי חום ש"הורס" את האנזימים. אבל מה שקיבלתי? מכונה ענקית שדורשת פירוק ושטיפה מטורפת אחרי כל כוס מיץ. וכן, גם אחרי שטיפה יסודית, תמיד נשאר קצת… משהו.
חשבתן על זה שניה לפני שקניתן?
במקום? פשוט תאכלו את הפרי! כן, זה נשמע מובן מאליו, אבל כשחושבים על זה, זה הכי בריא, הכי משביע, והכי פחות בזבזני. אם חייבים מיץ, בלנדר פשוט יעשה את העבודה, והוא גם קל יותר לניקוי.
ואם כבר מיצים, מחקר שפורסם ב"Journal of the American College of Nutrition" מצא שלמרות שמיצים יכולים להגדיל את צריכת הויטמינים, הם גם עלולים להוביל לצריכה מוגברת של סוכר ולחוסר בסיבים תזונתיים. (מקור: Journal of the American College of Nutrition, Volume 25, 2006 - Issue 1)
סיר בישול איטי (Slow Cooker) - אם אתן לא משפחה גדולה
אני יודעת, אני יודעת. זה אמור להיות קסם: זורקים הכל לסיר, חוזרים הביתה, ויש ארוחה חמה שמחכה. אבל האמת היא שאם אתן מבשלות רק לעצמכן או לעוד אדם, הסיר הזה פשוט גדול מדי. הכל יוצא מימי ולא טעים, ובסוף זורקים חצי.
טיפ קטן: גודל כן קובע.
אז מה במקום? סיר קטן או מחבת עמוקה יעשו את העבודה, וגם יתפסו פחות מקום בארון. אפשר גם להכין מראש מנות קטנות ולהקפיא.
מכונת לחם
שוב, הפנטזיה הייתה מפתה: לחם טרי בכל בוקר, בלי חומרים משמרים, רק דברים טובים. אבל מהר מאוד הבנתי שאני לא אופה מומחית. הלחם יוצא או קשה מדי, או רטוב מדי, או סתם חסר טעם. ובסוף, אני קונה לחם בסופר.
תחשבו על זה: כמה זמן באמת יש לכן להשקיע בזה?
עצה שלי? אם אתן אוהבות לחם טרי, פשוט תקנו אותו ממאפייה טובה. זה יותר טעים, יותר קל, ויותר משתלם.
חותכני ירקות משוכללים (Spiralizer, Mandoline)
נכון, זה נראה מגניב בסרטונים באינסטגרם, אבל במציאות? יותר מדי בלאגן, יותר מדי חלקים לנקות, ולרוב, גם מסוכן (חתכתי את עצמי עם המנדולינה יותר מדי פעמים).
מודה: אני פשוט לא מספיק זהירה.
במקום? סכין חדה וקצת סבלנות. כן, זה לוקח קצת יותר זמן, אבל התוצאה יותר טבעית, ויש לכן יותר שליטה.
אז, אלו הכלים שאני אישית ממליצה לוותר עליהם. אני בטוחה שיש עוד, אבל אלו פשוט אלו שפגעו לי בול בכיס וגרמו לי לתסכול. תזכרו, מטבח טוב הוא לא מטבח מלא בכלים, אלא מטבח שמלא באהבה וביצירתיות. ואת זה, אי אפשר לקנות בשום חנות.
מה דעתכן? יש לכן עוד דברים להוסיף לרשימה? שתפו אותי בתגובות!
