אוי, כמה פעמים שמעתי את המשפט הזה: "אין לי זמן לסקיצות, אני פשוט מתחילה לעבוד!". נשמע מוכר? גם אני הייתי שם. הייתי בטוחה שכל דקה שאני לא מקלידה, מציירת או כותבת ישר לתוך המוצר הסופי היא דקה מבוזבזת. טעות! ענקית.
(פסקה קצרה של משפט אחד)
סקיצה היא לא עצירה, היא זינוק.
אני זוכרת פרויקט אחד במיוחד, עיצוב לוגו לחברת סטארטאפ. התחלתי ישר עם תוכנת העיצוב, ניסיתי פונטים, צבעים, צורות... אחרי שעות של עבודה הגעתי למשהו שנראה "סביר". אבל משהו הרגיש לי לא נכון. הלוגו לא סיפר את הסיפור של החברה, הוא היה סתם יפה.
ואז הבנתי. דילגתי על השלב הכי חשוב – הסקיצה. חזרתי אחורה, לקחתי דף ועפרון, והתחלתי לשרבט. בלי מחשב, בלי הגבלות, רק אני והרעיונות שלי.
(שאלה לקוראת)
מתי בפעם האחרונה הרשית לעצמך פשוט לשחק עם רעיון בלי לחץ של תוצאה סופית?
הפעם, במקום להתמקד בטכניקה, התמקדתי בסיפור. מה החברה עושה? מה הערכים שלה? מה היא רוצה לשדר? הסקיצות הראשונות היו מזעזעות, בלי פרופורציות, קוים רועדים. אבל דווקא שם, בתוך הכאוס הזה, התחילו לבצבץ רעיונות מדהימים.
מצאתי השראה במקומות הכי לא צפויים. קראתי ראיון עם מעצב גרפי מפורסם שאמר פעם: "הסקיצה היא המקום שבו הרעיונות שלך יכולים להתאמן לפני שהם עולים לבמה." (מקור מקצועי). זה נשמע לי כל כך נכון.
אבל גם ההפך נכון. הסקיצה היא המקום שבו הרעיונות שלך יכולים להיכשל, בלי שזה יעלה לך כסף או זמן יקר. (תובנה הפוכה)
היו רגעים של תסכול, כמובן. היו סקיצות שפשוט לא עבדו. אבל דווקא מהכישלונות האלה למדתי הכי הרבה. הבנתי מה לא מתאים, מה לא עובד, ומה צריך לשנות.
(הודאה במגבלות)
האמת היא, אין לי נוסחת קסם לסקיצה מושלמת. מה שעובד לי, לא בהכרח יעבוד לך.
אבל יש כמה עקרונות מנחים שאני תמיד חוזרת אליהם:
- תתחילי בגדול: אל תתקבעי על רעיון אחד מיד. תשרבטי כמה שיותר, תחקרי כיוונים שונים.
- תשאלי שאלות: מה המטרה של היצירה? למי היא מיועדת? מה המסר שאת רוצה להעביר?
- תשחקי: תנסי צורות, צבעים, קומפוזיציות שונות. תתפרעי!
- תתניחי: אחרי שעבדת קשה, תני לזה לנוח. תחזרי לסקיצות שלך אחרי יום או יומיים ותראי אותן בעיניים רעננות.
- תהיי סבלנית: הסקיצה היא תהליך, ולא תמיד התוצאות יהיו מיידיות.
בסופו של דבר, הלוגו שעיצבתי לחברת הסטארטאפ היה הצלחה גדולה. הלקוחות אהבו אותו, והוא עזר להם לבנות מותג חזק וייחודי. וזה קרה בזכות הסקיצות.
אבל מעבר לתוצאה הסופית, הסקיצות לימדו אותי משהו הרבה יותר חשוב. הן לימדו אותי להקשיב לקול הפנימי שלי, להאמין באינטואיציה שלי, ולא לפחד לטעות.
(רגש אותנטי)
אני מודה, גם היום, כשאני עומדת מול דף ריק, אני עדיין מרגישה קצת פחד. אבל אני יודעת שמאחורי הפחד הזה מסתתרת ההזדמנות ליצור משהו מדהים.
אז בפעם הבאה שאת מרגישה שאין לך זמן לסקיצות, תזכרי את זה: הסקיצה היא לא בזבוז זמן, היא ההשקעה הכי טובה שאת יכולה לעשות בעצמך. היא המקום שבו הרעיונות שלך מתחילים לפרוח, והיא הדרך שלך ליצור משהו מנצח.
(סיום פתוח)
מה הסיפור שלך עם סקיצות? איך הן עוזרות לך ביצירה? שתפי אותי, אני סקרנית לשמוע!
