אני זוכרת את הרגע הזה כאילו היה אתמול: עומדת מול הכיור, מנסה נואשות לסגור את הברז המטפטף. טפטוף טורדני שהפך לנזילה רצינית, שהתחילה להזכיר לי את חשבון המים המנופח שמחכה לי בסוף החודש.
אבל יותר מהכסף, הטריף אותי חוסר האונים. הרגשתי תקועה, תלויה בשרברב שייקח לי הון על עבודה של שעה. ואז, הברק הכה בי: למה שלא אנסה לבד?
כן, אני, נעמה, זו שמתקשה להרכיב רהיטים מאיקאה בלי להזעיק עזרה, הולכת להחליף ברז. חשבתם שאני הולכת לספר לכם איך לעשות את זה? תחשבו שוב.
האתגר: ברז חדש מול חוסר ביטחון עתיק יומין
האמת? הפחד היה משתק. גלשתי ביוטיוב, צפיתי בסרטוני הדרכה שהפכו את הכל לקל להפליא, אבל בפנים הרגשתי בעיקר חרדה. מה אם אשבור משהו? מה אם אציף את הבית? מה אם בסוף אצטרך בכל זאת להזמין אינסטלטור ואצא פראיירית?
ואז נזכרתי בשיעור שלמדתי מסבתא שלי, שהייתה מתקנת הכל בבית בעצמה: "נעמה'לה, כל דבר נראה מפחיד עד שמתחילים". היא צדקה.
המסע המפרך: בין מפתח שבדי לסבלנות אינסופית
אז יצאתי למסע. קניתי ברז חדש (מנירוסטה, כי הבטיחו לי שהוא עמיד יותר – נחיה ונראה), הצטיידתי במפתח שבדי, פנס, מגבות (הרבה מגבות) ויצאתי לדרך.
מה אני אגיד לכם? הסרטונים ביוטיוב הם חמודים, אבל המציאות קצת פחות. הבנתי מהר מאוד שהמושגים "צינור" ו"חיבור" הם הרבה יותר מורכבים ממה שהם נשמעים.
היו רגעים שרציתי לוותר, להרים ידיים, להתקשר לאינסטלטור. אבל אז הייתי נזכרת בסבתא שלי, ובכמה חשוב לי להוכיח לעצמי שאני מסוגלת.
הגילוי המפתיע: לא מדובר רק בברז
אחרי מאמצים רבים, זיעה, כמה קללות שקטות (מאוד שקטות), והרבה מאוד סבלנות, הברז החדש היה במקום. סגרתי את המים, פתחתי אותם לאט לאט… והנה! אין נזילות!
אבל השיעור האמיתי לא היה טכני. הוא היה עמוק יותר. הוא היה על אמונה בעצמי, על התמודדות עם פחדים, על היכולת ללמוד דברים חדשים בגיל 28.
הבנתי שהחלפת ברז זה לא רק תיקון של תקלה טכנית. זה שיעור בחיים. זה תזכורת לכך שאנחנו חזקות וחכמות יותר ממה שאנחנו חושבות.
התובנה המפתיעה: הכל מתחיל מבפנים
ואולי זו הנקודה: הברז השבור היה רק סימפטום. הבעיה האמיתית הייתה חוסר הביטחון שלי, האמונה שאני לא מסוגלת. ברגע ששיניתי את הגישה, הכל השתנה.
ואם תשאלו אותי, מה יותר חשוב: הברז החדש או הביטחון העצמי החדש שמצאתי? אני חושבת שהתשובה ברורה.
אגב, אם אתן שואלות את עצמכן: האם אני ממליצה לכן לנסות להחליף ברז בעצמכן? התשובה היא כן… אבל רק אם אתן מוכנות לאתגר, מוכנות ללמוד, ובעיקר – מוכנות להאמין בעצמכן.
וטיפ קטן לסיום: לפני שאתן מתחילות, תכינו לעצמכן כוס תה. אתן תצטרכו אותה.
אז, מה הדבר הכי מפחיד שעשיתן לאחרונה? שתפו אותי בתגובות! מעניין אותי לשמוע איך אתן מתמודדות עם הפחדים שלכן.
