אוי, הקיר הריק הזה. הוא יכול להיות קנבס לסיפור שלך, אבל גם מקור לתסכול בלתי נגמר. אני יודעת, כי הייתי שם. פעמים רבות מדי. תאמינו לי, יש לי יותר חורים בקירות ממה שיש לי תמונות עליהם.
פעם, כשהייתי סטודנטית, ניסיתי לתלות פוסטר ענק של "המועדון". חשבתי, "מה כבר יכול להיות מסובך?". שעתיים ושלושה ניסיונות כושלים אחרי, מצאתי את עצמי בוכה מול קיר הרוס ופוסטר מקומט. לקח לי זמן להבין שתליית תמונות זה לא רק עניין טכני, זה גם עניין של גישה.
אז מה השתנה? למדתי. שאלתי. חקרתי. (וגם קיללתי קצת, נו, מה לעשות). גיליתי שיש שיטות, יש כלים, ויש גם קצת קסם. וכן, יש גם דרך לתקן את החורים האלה אחר כך, אל תדאגו.
אבל לפני שנתחיל לחפור בקירות, בואי נשאל את עצמנו שאלה חשובה: למה בכלל חשוב לנו לתלות תמונות? מעבר לאסתטיקה, מה זה אומר לנו? בשבילי, זה תמיד היה ניסיון להפוך מקום למקום שלי. להכניס בו נשמה. ואולי גם קצת להשאיר חותם.
הסוד הראשון: תכנון
רגע לפני שאתם רצים לקחת פטיש ומסמר, עצרו. תנשמו עמוק. ותתכננו. נשמע משעמם, נכון? אבל זה ההבדל בין קיר מלא חורים לקיר מלא השראה.
- סידור מוקדם על הרצפה: הניחו את התמונות על הרצפה ותראו איך הן מסתדרות יחד. תנסו קומפוזיציות שונות. אל תפחדו לשחק. אני לפעמים מבלה שעה שלמה רק בסידור התמונות על הרצפה לפני שאני בכלל מתקרבת לקיר. זה מצחיק, אבל זה חוסך המון זמן (ועצבים) אחר כך.
- גובה העיניים: טיפ זהב ששמעתי פעם ממעצבת פנים מוכשרת (ששמה אסתי, אם אתם מכירים): מרכז התמונה צריך להיות בגובה העיניים. זה אומר בערך 1.5 מטר מהרצפה. תסמכו עלי, זה עובד.
- המרווחים: שמרו על מרווחים אחידים בין התמונות. בין 5 ל-10 ס"מ זה בדרך כלל טווח טוב. אבל, וזה אבל גדול, תסמכו על העין שלכם. לפעמים, מרווח קצת יותר גדול או קטן פשוט "מרגיש" יותר נכון.
הסוד השני: הכלים
אוקיי, עכשיו לחלק הטכני. אל תדאגו, אני אעשה את זה קל.
- מסמרים או ווים?: תלוי במשקל התמונה. תמונה קלה? מסמר קטן יעשה את העבודה. תמונה כבדה? חייבים וו. אל תתפשרו. אחרת, תמצאו את התמונה שלכם על הרצפה באמצע הלילה.
- פלס: חובה. פשוט חובה. בלי פלס, התמונה שלכם תהיה עקומה, ואתם תסבלו מזה לנצח. אפשר להוריד אפליקציה לפלאפון, או לקנות פלס קטן בחנות לחומרי בניין.
- מטר: למדוד גבהים ומרווחים. בלי מדידה, הכל ייצא בערך. ואנחנו רוצים דיוק.
- עיפרון: לסמן את הנקודות על הקיר.
- מקור מפתיע - נייר דבק וואשי! - כן כן, זה של הסקראפ. הוא עוזר לסמן את מיקום המסמרים/ווים לפני שתוקעים אותם, כדי למנוע חורים מיותרים. פשוט מצמידים אותו לקיר עם סימון מדוייק ומתחילים לעבוד. הוא גם לא מוריד צבע מהקיר (ברוב המקרים, אבל תמיד כדאי לבדוק בפינה נסתרת!).
הסוד השלישי: הטכניקה
עכשיו לחלק המעשי.
- מסמרים: הכניסו את המסמר בזווית קלה כלפי מעלה. זה יעזור לו להחזיק את התמונה יותר טוב.
- ווים: אם אתם משתמשים בווים עם דבק, וודאו שהקיר נקי ויבש. תלחצו חזק על הוו למשך כמה שניות כדי שהדבק יידבק כמו שצריך. וחכו לפחות שעה לפני שאתם תולים את התמונה.
- קירות גבס: זהירות! קירות גבס הם עדינים. השתמשו במסמרים מיוחדים לגבס או בווים שמיועדים לגבס. אחרת, אתם עלולים לעשות חור גדול.
הסוד הרביעי: התיקונים
אוקיי, אז עשיתם טעות. קורה. אל תתייאשו.
- חורים קטנים: אפשר למלא אותם עם משחת שיניים לבנה (כן, באמת!). תמרחו קצת משחה על החור, תנו לה להתייבש, ואז תנקו את השאריות.
- חורים גדולים: תצטרכו להשתמש בשפכטל. תמרחו את השפכטל על החור, תנו לו להתייבש, ואז תשייפו קלות. ואז, תצטרכו לצבוע את הקיר מחדש. אוף.
הסוד החמישי: האינטואיציה
זה הסוד הכי חשוב. בסופו של דבר, תסמכו על האינטואיציה שלכם. תעשו מה שמרגיש לכם נכון. זה הבית שלכם, והקירות שלכם צריכים לשקף אתכם.
אז לכו תתלו תמונות. תעשו טעויות. תלמדו. ותהנו. ואל תשכחו, זה בסך הכל קיר. תמיד אפשר לצבוע אותו מחדש.
אבל רגע לפני שאתם הולכים, שאלה לי אליכם: איזו תמונה הכי חשובה לכם לתלות, ולמה? אני באמת רוצה לדעת. שתפו אותי!
