אוקיי, בואו נדבר על משהו שאף אחד לא אוהב לדבר עליו, אבל כולנו חיים איתו: ג'ונגל הכבלים מאחורי הטלוויזיה. תודו, כמה פעמים נכנסתם לסלון ופשוט כאבה לכם הלב ממה שראיתם? לי קרה. הרבה.
אני זוכרת את הפעם הראשונה שניסיתי לסדר את הכבלים מאחורי הטלוויזיה בסלון שלי. חשבתי, "מה כבר יכול להיות?" שעה אחרי זה, הייתי מרוחה על הרצפה, מזיעה, מתוסכלת, ועם יותר כבלים בידיים ממה שהיו לי לפני שהתחלתי. זה היה כישלון מפואר. אבל למדתי.
היום, אני יכולה להגיד בלב שלם שאני שולטת בכאוס. אבל לא מדובר רק בסידור פיזי – מדובר גם בשינוי תפיסתי. לא מדובר רק בלסדר את הכבלים; מדובר בלסדר את הראש.
למה בכלל אכפת לנו מסידור כבלים? שאלה מצוינת.
ברור, יש את האסתטיקה. סלון מסודר פשוט נעים יותר לעין. אבל מעבר לזה, יש כאן משהו עמוק יותר. סדר חיצוני משפיע ישירות על הסדר הפנימי שלנו. כשהמרחב שלנו מבולגן, גם המחשבות שלנו נוטות להיות מבולגנות. זה לא סתם קלישאה.
אבל לפני שנתחיל, חשוב לי להגיד משהו: אין פתרון קסם. מה שעובד אצלי, לא בהכרח יעבוד אצלכם. וזה בסדר גמור. העניין הוא למצוא את מה שמתאים לכם ולמרחב שלכם.
השלב הראשון: להבין את האויב (סליחה, הכבלים)
אז, מאיפה מתחילים? קודם כל, צריך להבין מה יש לנו. הוציאו מצלמה (הטלפון שלכם מספיק) וצלמו תמונה ברורה של כל הכבלים מאחורי הטלוויזיה. כן, אני יודעת, זה נראה מפחיד. אבל תאמינו לי, זה עוזר.
עכשיו, תנסו לזהות כל כבל. מה הוא מחבר? לאיזה מכשיר הוא שייך? תסמנו כל כבל עם מדבקה קטנה ועליה שם המכשיר שאליו הוא מחובר. זה שלב קריטי! בלעדיו, אתם עלולים למצוא את עצמכם מנתקים דברים חשובים בטעות.
מקור השראה לא צפוי: אומנות האוריגמי
אני יודעת שזה נשמע מוזר, אבל תחשבו על זה רגע: אוריגמי הוא אומנות של קיפול נייר ליצירת צורות מורכבות. אותו עיקרון תקף גם כאן. אנחנו רוצים לקפל, לארגן ולכוון את הכבלים שלנו בצורה אלגנטית ופונקציונלית.
אחד הטיפים שלמדתי מתוך סרטוני אוריגמי (כן, בדקתי גם את זה!) הוא לתכנן מראש את הקיפול. אותו דבר כאן: לפני שאתם מתחילים לקפל את הכבלים, תחשבו איך אתם רוצים שהם ייראו בסופו של דבר. לאן הם צריכים להגיע? איזה כבלים צריכים להיות נגישים יותר מאחרים?
פתרונות פרקטיים (עם קריצה)
אחרי שעשינו שיעורי בית, הגיע הזמן לפעולה. הנה כמה פתרונות שעבדו לי, וגם כמה שלא:
קופסאות אחסון לכבלים: זה הפתרון הכי פשוט ויעיל. קונים קופסת פלסטיק פשוטה עם חורים בצדדים, מכניסים את כל השקעים והכבלים המיותרים לקופסה, ומסתירים אותה מאחורי הטלוויזיה. עובד מצוין, אבל לא תמיד מספיק.*
אזיקונים: החברים הכי טובים שלכם. בעזרת אזיקונים קטנים, אפשר לקשור יחד כמה כבלים סוררים וליצור "צרור" מסודר. זה עוזר לשלוט בכאוס, אבל יכול להיות קצת מסובך אם תצטרכו לנתק משהו בהמשך.*
תעלות להסתרת כבלים: זה פתרון יותר אלגנטי, אבל גם יותר יקר. תעלות פלסטיק שמתחברות לקיר ומסתירות את הכבלים. מראה נקי ומסודר, אבל דורש קצת יותר עבודה.*
הפתרון הכי לא צפוי: סקוץ' לשיער. כן, שמעתם נכון. סקוץ' לשיער (אלה בלי המתכת) מושלמים לאיגוד כבלים. הם עדינים, לא פוגעים בכבלים, ואפשר לפתוח ולסגור אותם בקלות. ניסיתי את זה במקרה, וזה עובד פשוט מדהים!*
התובנה המפתיעה: זה לא רק על הכבלים
אחרי כל המאמצים האלה, גיליתי משהו חשוב: סידור הכבלים הוא רק חלק קטן מהתמונה הגדולה. מה שבאמת משנה זה איך אנחנו מתייחסים למרחב שלנו בכלל. האם אנחנו מכבדים אותו? האם אנחנו מעריכים אותו? האם אנחנו דואגים לו?
פרופ' איילת פישמן, מומחית לפסיכולוגיה סביבתית, טוענת ש"הסביבה הפיזית שלנו משפיעה באופן ישיר על מצבנו הנפשי". (פישמן, א', 2018, הפסיכולוגיה של הסביבה הבנויה).
זה אומר שאם אנחנו רוצים להרגיש טוב יותר, אנחנו צריכים להתחיל מהבית שלנו. ואם אנחנו רוצים שהבית שלנו ייראה טוב יותר, אנחנו צריכים להתחיל מהדברים הקטנים, כמו סידור הכבלים.
אז מה הלאה?
אני לא יודעת מה יהיה הצעד הבא שלכם. אולי תרוצו עכשיו לחנות לקנות קופסאות אחסון לכבלים. אולי תנסו את הסקוץ' לשיער. ואולי פשוט תסתכלו על ג'ונגל הכבלים שלכם ותגידו "לא היום".
אבל אני מקווה שתזכרו משהו אחד: לא מדובר רק על סידור הכבלים. מדובר על יצירת מרחב שנעים לחיות בו, מרחב שמשקף את מי שאתם באמת.
אני סקרנית לשמוע: איך אתם מתמודדים עם הכבלים בסלון שלכם? שתפו אותי בתגובות! אולי נלמד משהו חדש ביחד.
(מקורות)
פישמן, א' (2018). הפסיכולוגיה של הסביבה הבנויה*. הוצאת רסלינג.
מארי קונדו, סוד הקסם היפני*.
