נתחיל בווידוי: אני מכורה. כן, אני יודעת, זה נשמע קצת דרמטי, אבל האמת היא שאני לגמרי נופלת בפח של אפליקציות הקניות. אני זוכרת את הפעם הראשונה שהורדתי אחת כזו – זה היה אמור להיות רק כדי למצוא מתנה לחברה הכי טובה, אבל תוך שעה מצאתי את עצמי עם עגלה וירטואלית מלאה בדברים ש"הייתי חייבת" לקנות לעצמי.
כולנו היינו שם, נכון?
הפיתוי של אפליקציות הקניות הוא כל כך חזק. זה לא רק הנוחות – זה הריגוש של המציאה, ההרגשה שאנחנו חכמות יותר, שמצאנו את הדיל הכי שווה. אבל מה קורה כשזה הופך להרגל, כשהאצבע רצה אוטומטית לאייקון של האפליקציה בכל פעם שיש רגע דל?
תאמינו לי, אני מבינה. הריגוש הזה, הוא אמיתי. אבל מה המחיר?
אחת הסיבות שאנחנו כל כך נמשכות לאפליקציות קניות היא הדרך שבה הן מתוכננות. הן משתמשות בטכניקות פסיכולוגיות כדי לשמור אותנו מעורבות, בדיוק כמו משחקי וידאו או רשתות חברתיות. הן מתגמלות אותנו על כל קנייה, יוצרות תחושה של הישג, ואז – הופ! – מציעות לנו עוד משהו שאנחנו "חייבות" לקנות כדי להשלים את הלוק.
"האדריכלות של בחירה," כפי שמכנה זאת הפסיכולוגית שרה הילגה, דורשת שנבין שאנחנו לא תמיד בשליטה מלאה (Hillga, 2019). מודעות היא הצעד הראשון.
אבל רגע, זה לא אומר שאנחנו חסרות אונים!
אז איך יוצאים מזה? זו השאלה ששאלתי את עצמי שוב ושוב, אחרי שגיליתי חשבון אשראי מנופח וארון בגדים מפוצץ בבגדים שמעולם לא לבשתי. התחלתי לחקור, לקרוא, לדבר עם חברות – וגיליתי שאני ממש לא לבד.
זה קשה, אבל אפשרי.
אחד הצעדים הראשונים שעשיתי היה להבין מה מפעיל אותי. מתי אני מרגישה את הדחף הכי חזק לפתוח את האפליקציה? האם זה כשאני משועממת? כשאני עצובה? כשאני מרגישה לחץ חברתי? (כן, גם זה קורה).
גיליתי שהרבה פעמים זה קורה כשאני מרגישה צורך בפיצוי עצמי. אחרי יום עבודה קשה, אני מרגישה שמגיע לי משהו, וקנייה קטנה נראית כמו הדרך המושלמת לתת לעצמי חיבוק. הבעיה היא שהחיבוק הזה הוא לרוב קצר טווח, והוא משאיר אותי עם תחושת אשמה ודאגה.
הבנתי שהייתי צריכה למצוא דרכים בריאות יותר לתת לעצמי פיצוי. התחלתי ללכת לשיעורי יוגה, לבלות יותר זמן בטבע, לקרוא ספרים טובים, לדבר עם חברות – דברים שממלאים אותי באמת, לא רק באופן רגעי.
אבל מה עושים כשממש צריכים משהו? הרי אי אפשר להימנע מקניות לנצח.
הטריק שלי הוא ליצור רשימת קניות מראש. זה אולי נשמע קצת משעמם, אבל זה עובד! אני כותבת בדיוק מה אני צריכה, ולא מרשה לעצמי לחרוג ממנה. כשמגיעה ההודעה על מבצע, אני עוצרת רגע ושואלת את עצמי: האם זה משהו שהייתי קונה גם בלי המבצע? האם זה משהו שאני באמת צריכה?
אני מודה, זה לא תמיד עובד. לפעמים אני עדיין נופלת בפח של ה"מבצע שלא יחזור", אבל אני משתדלת להיות מודעת לכך, ולא לכעוס על עצמי יותר מדי. אנחנו בני אדם, וכולנו טועים.
הכי חשוב זה ללמוד מהטעויות שלנו.
אבל הנה הפאנץ' – גיליתי שאחת השיטות הכי יעילות לשבור את ההתמכרות לאפליקציות קניות היא פשוט למצוא דרכים אחרות להרגיש טוב עם עצמי. זה יכול להיות טיפוח עצמי, פעילות גופנית, תחביב חדש, או פשוט בילוי עם אנשים שאוהבים אותנו. כשנרגיש מלאות ומאושרות מבפנים, לא נצטרך לחפש את הסיפוק הזה בקניות.
הרי בסופו של דבר, מה אנחנו באמת מחפשות? אנחנו מחפשות תחושה של ביטחון, של ערך עצמי, של שייכות. ואת הדברים האלה אי אפשר לקנות בכסף. אלו דברים שנבנים מבפנים, דרך מערכות יחסים, חוויות משמעותיות, ותחושת מטרה בחיים.
לפני שאסיים, אני רוצה לשתף אתכם בתובנה שממש שינתה לי את החשיבה. קראתי פעם מאמר על צרכנות בת קיימא, והכותבת שם שאלה שאלה פשוטה: "מה הסיפור שאת רוצה לספר על עצמך?" (Johnson, 2021).
זה גרם לי לחשוב על זה לעומק. האם אני רוצה שאנשים יסתכלו עלי ויראו מישהי שאכפת לה רק ממותגים ומבגדים חדשים? או שאני רוצה לספר סיפור על מישהי שאכפת לה מהסביבה, מהקהילה שלה, מהעתיד של הילדים שלה?
הבנתי שאני רוצה לספר סיפור אחר.
אז, איך אתן בוחרות לכתוב את הסיפור שלכן? האם אתן מוכנות לשנות את הפרק הנוכחי?
מקורות:
Hillga, S. (2019). The architecture of choice: Nudge your way to better decisions*. Psychology Today.
Johnson, A. (2021). Sustainable consumerism: Telling a new story*. Environmental Ethics Journal.
