אוקיי, בואו נדבר על זה רגע בכנות. כולנו רוצים בית חכם, נכון? מדמיינים את עצמנו שולטים בכל דבר בקלות, חוסכים אנרגיה, מרגישים כמו ג'ורג' ג'טסון. אבל האם המציאות תואמת את החלום הזה? האמת, לפעמים אני מרגישה יותר כמו האגס המבולבל מאשר גאון טכנולוגי.
זה התחיל בתמימות. נורה חכמה אחת, ואז עוד אחת. טרמוסטט חכם, כי "חייבים לחסוך בחשמל". מצלמת אבטחה, כי "בטיחות קודמת לכל". פתאום מצאתי את עצמי מוקפת במכשירים שמדברים אחד עם השני, אבל לא תמיד מבינים אותי. וזה מעלה שאלה: האם כל הטכנולוגיה הזו באמת משפרת את החיים שלי, או רק מוסיפה עוד שכבה של מורכבות?
הכסף מול הנוחות: דילמה נצחית
אני זוכרת שקראתי מחקר של אוניברסיטת הרווארד (כן, אני קצת גיקית לפעמים) על ההשפעה הפסיכולוגית של אוטומציה על חיי היומיום. הממצאים היו מפתיעים: אמנם אוטומציה יכולה לחסוך זמן ומאמץ, אבל היא גם יכולה לגרום לנו להרגיש פחות בשליטה ופחות מחוברים לסביבה שלנו. וואו! זה ממש גרם לי לחשוב.
לפני כמה חודשים, ניסיתי להגדיר תרחיש אוטומטי מורכב במיוחד - "מצב רומנטי". תאורטית, זה היה אמור לעמעם את האורות, להפעיל מוזיקה רגועה ולחמם את הבית לטמפרטורה מושלמת. בפועל, האורות התחילו להבהב כמו מועדון לילה, המוזיקה התחילה לנגן ג'אז אקראי והטרמוסטט החליט שהוא רוצה להקפיא אותי. מצחיק, נכון? אבל גם די מעצבן. באותו רגע הבנתי: בית חכם הוא לא רק טכנולוגיה, הוא גם עניין של פשרה. בין מה שאנחנו רוצים שיהיה לבין מה שהוא באמת יכול לעשות.
האם אנחנו הופכים לעצלנים? שאלה שמטרידה אותי.
לפעמים אני תוהה אם כל הנוחות הזו לא הופכת אותנו קצת… עצלנים? פעם הייתי קמה מהספה כדי לכבות את האור. היום אני פשוט מבקשת מסירי לעשות את זה בשבילי. זה נהדר, אבל זה גם קצת מדאיג. קראתי פעם ציטוט של הנרי דייוויד ת'רו שאמר "המחיר של כל דבר הוא כמות החיים שאתה מחליף עבורו". האם אנחנו מחליפים יותר מדי חיים עבור הנוחות של בית חכם?
אני חושבת שהתשובה היא לא חד משמעית. זה תלוי איך אנחנו משתמשים בטכנולוגיה. אם אנחנו משתמשים בה כדי לפנות זמן לדברים שחשובים לנו באמת - לבלות עם המשפחה, לעשות דברים שאנחנו אוהבים - אז זה נהדר. אבל אם אנחנו משתמשים בה רק כדי להימנע ממאמץ מינימלי, אז אולי אנחנו צריכים לחשוב מחדש.
נקודת המבט שלי השתנתה.
עכשיו אני מנסה להיות יותר מודעת לאיך אני משתמשת בבית החכם שלי. אני מנסה למצוא את האיזון הנכון בין נוחות לבין חיבור לסביבה שלי. אני מנסה לא להפוך לעבד של הטכנולוגיה, אלא להשתמש בה כדי לשפר את החיים שלי בצורה משמעותית. זה תהליך מתמשך, ואני עדיין עושה טעויות. אבל אני לומדת, וזה מה שחשוב.
אני קוראת המון בלוגים ואתרים של טכנולוגיה כמו The Verge ו-Wired, אבל אני מוצאת את עצמי יותר ויותר מתעניינת בגישות מינימליסטיות ופשוטות לחיים. דווקא שם, בין העצות על איך להיפטר מחפצים מיותרים, אני מוצאת השראה לאיך להשתמש בטכנולוגיה בצורה יותר מודעת ומתחשבת.
אז האם מכשיר חכם באמת עושה את הבית חכם יותר? אני חושבת שהתשובה היא כן, אבל רק אם אנחנו חכמים מספיק כדי להשתמש בו בצורה נכונה. זה לא רק עניין של טכנולוגיה, זה עניין של בחירה. בחירה איך אנחנו רוצים לחיות את החיים שלנו, ואיך אנחנו רוצים שהטכנולוגיה תשרת אותנו.
ועכשיו תורי לשאול אתכם: מה הניסיון שלכם עם בית חכם? האם הוא עזר לכם או סיבך אתכם? אני באמת רוצה לשמוע!
