אוקיי, בואו נדבר על משהו שכולנו פוגשים, אבל לרוב מתייחסים אליו קצת כמו לרעש רקע: גרסאות תוכנה. 2.3.1, 4.0, 10.בטא – מספרים שאמורים להגיד לנו משהו, אבל לרוב רק גורמים לנו לתהות "מה בדיוק השתנה?".
תקשיבו, אני מודה, גם אני הייתי שם. הייתי מתקינה עדכונים אוטומטיים בלי לחשוב פעמיים, מתוך איזו אמונה עיוורת שהמפתחים יודעים מה הם עושים. ואז, יום אחד, אחרי עדכון "משודרג" במיוחד, מצאתי את עצמי תקועה עם תוכנה שפשוט לא עובדת כמו שצריך. שם הבנתי – המספרים האלה הם רק קצה הקרחון.
היום? אני קצת יותר סקפטית (במובן הטוב של המילה, כן?). הבנתי שמאחורי כל גרסה מסתתר סיפור שלם: על באגים שנפתרו, על פיצ'רים חדשים שהתווספו, אבל גם על החלטות עיצוביות, אילוצים טכניים, ולפעמים גם על פשרות כואבות.
אז מה באמת ההבדל בין גרסאות תוכנה? זה לא רק שינוי במספר. זה שיקוף של האופן שבו תוכנה מתפתחת, לומדת, ומתאימה את עצמה לעולם שמשתנה כל הזמן.
מה גורם לי להגיד את זה?
בטח תשאלו, "מה, נעמה הפכה להיות גורו תוכנה בלי ששמתי לב?". ממש לא. אבל אחרי שנים של עבודה בתעשייה (ואחרי לא מעט תסכולים אישיים), התחלתי לשים לב לדפוסים. התחלתי להבין שגרסאות תוכנה זה לא רק עניין טכני, אלא הרבה פעמים גם עניין אנושי.
למשל, פעם קראתי מחקר מעניין של אוניברסיטת קרנגי מלון על האופן שבו צוותי פיתוח תוכנה מגיבים לפידבק ממשתמשים (מקור: https://www.cs.cmu.edu/). המחקר הראה שאפילו פידבק שלילי יכול להיות בעל ערך עצום, כל עוד הוא מנוסח בצורה בונה ועוזר למפתחים להבין את הבעיה האמיתית.
אבל רגע, מה זה אומר לגבינו, המשתמשים?
התובנה המפתיעה שלי היא כזו: אנחנו לא סתם צרכנים פסיביים של תוכנה. אנחנו חלק מהתהליך. הפידבק שלנו, השאלות שלנו, התלונות שלנו – כל אלה משפיעים על האופן שבו התוכנה תתפתח.
זה נכון במיוחד לגבי תוכנות קוד פתוח. שם, הקהילה היא חלק בלתי נפרד מהפיתוח.
אבל גם אם אנחנו לא מתכנתים בעצמנו, אנחנו יכולים להיות משתמשים יותר מושכלים. אנחנו יכולים לקרוא את הערות השחרור (Release Notes) של עדכוני תוכנה, להבין מה השתנה, ולתת פידבק למפתחים.
דוגמה קטנה מחיי:
אני זוכרת שפעם התקנתי עדכון למעבד התמלילים שלי, ופתאום גיליתי שהאפשרות האהובה עלי ליצור קיצורי מקלדת פשוט נעלמה. הייתי ממש מתוסכלת! במקום להתלונן לחברות שלי, החלטתי לחפש את פורום התמיכה של התוכנה ולכתוב שם פוסט. להפתעתי, תוך כמה ימים קיבלתי תגובה ממפתח שאמר שהוא מודע לבעיה והם עובדים על פתרון. ואכן, בעדכון הבא האפשרות חזרה.
הבנתם? לפעמים מספיק רק להשמיע את הקול שלנו.
אבל לא הכל ורוד…
צריך להודות, לפעמים עדכוני תוכנה באמת גרועים. לפעמים מפתחים מכניסים פיצ'רים מיותרים או משנים דברים שלא היו צריכים לשנות. ולפעמים, גם אחרי שקראנו את הערות השחרור, אנחנו עדיין לא מבינים מה לעזאזל השתנה.
וזה בסדר. זה חלק מהמשחק. אי אפשר לצפות מכל עדכון תוכנה להיות מושלם.
השאלה היא איך אנחנו מגיבים לזה.
האם אנחנו מקללים את המפתחים ומתייאשים, או שאנחנו מנסים להבין מה קרה ולמצוא פתרון? האם אנחנו נותנים פידבק בונה או סתם מתלוננים?
מה אני למדתי על בשרי?
אני למדתי שסבלנות היא מילת המפתח. אני למדתי שאם משהו לא עובד כמו שצריך, לא תמיד זה אומר שהמפתחים טיפשים או רעים. לפעמים זה פשוט אומר שיש באג, וצריך לדווח עליו.
ויותר מזה, למדתי שאנחנו יכולים להשפיע. אנחנו יכולים להיות חלק מהתהליך. אנחנו יכולים לעזור למפתחים ליצור תוכנות יותר טובות, יותר ידידותיות, ויותר מותאמות לצרכים שלנו.
אבל הכי חשוב, למדתי לא לפחד מעדכוני תוכנה. כן, לפעמים הם יכולים להיות מעצבנים. אבל בסופו של דבר, הם נועדו לשפר את החוויה שלנו. הם נועדו להפוך את התוכנות שלנו ליותר חכמות, יותר יעילות, ויותר מועילות.
אז בפעם הבאה שאתם רואים עדכון תוכנה, אל תתעלמו ממנו. תקראו את הערות השחרור. תנסו להבין מה השתנה. ותנו פידבק למפתחים.
מי יודע, אולי בזכותכם הגרסה הבאה תהיה מושלמת. (טוב, אולי לא מושלמת, אבל לפחות קצת יותר טובה).
אבל רגע לפני שאנחנו מסיימים, שאלה לי אליכם: אילו תסכולים או הפתעות נתקלתם בהם בעדכוני תוכנה אחרונים? שתפו אותי, אולי ביחד נמצא פתרון או לפחות נצחק על זה קצת.
