היי, חברות. נעמה כאן. חייבת לשתף אתכן במשהו שמטריד אותי לאחרונה. כולנו רוצות להרגיש טוב עם עצמנו, נכון? קצת זוהר, קצת ביטחון עצמי. והרבה פעמים, הבטחות ל"שיפור עצמי" מגיעות באריזות מבריקות, עם מחירים מופקעים.
אבל רגע, האם אנחנו באמת צריכות את כל מה שמנסים למכור לנו?
זה התחיל ככה: ראיתי פרסומת לקרם פנים חדש. מבטיחים עור חלק, קורן, צעיר יותר. מפתה, מה אני אגיד לכן. חשבתי לעצמי, "למה לא? מגיע לי". קניתי.
השתמשתי בו שבועיים. עקבתי בדבקות אחרי ההוראות. חיכיתי לנס.
הנס לא הגיע.
ואז זה היכה בי. אולי הבעיה היא לא בעור שלי, אלא בהבטחות השווא האלה? אולי אנחנו קונות פתרונות לבעיות ש… פשוט לא קיימות?
האם באמת יש לנו קמטים "מביישים" או פשוט פנים עם אופי?
(רגע, שניה לפני שנמשיך – מאיפה בכלל צץ המושג "קמטים מביישים"? מי החליט שקמטוט ליד העין הוא סימן לכישלון? חייבת לעצור כאן ולהודות שגם אני נפלתי בפח הזה. לא פעם ולא פעמיים.)
זה לא רק קרם הפנים. זה דיאטות "קסם", תוכנות אימון "מהפכניות", קורסים ל"שיפור עצמי" שמבטיחים להפוך אותנו לגרסה טובה יותר של מי שאנחנו. אבל רגע, מי קבע מהי "גרסה טובה יותר"? ולמה אנחנו צריכות להשתנות בכלל?
הבעיה האמיתית היא לא הפגמים שלנו, אלא חוסר הביטחון שמנסים למכור לנו יחד איתם.
אני זוכרת שקראתי פעם מחקר מעניין על השפעת פרסומות על דימוי גוף (מקור: Harrison, K., & Hefner, V. (2006). The impact of media exposure on body image. In J. J. Arnett & L. Jensen (Eds.), Adolescence and emerging adulthood: A cultural approach (pp. 333-360). Pearson Education.). הוא הראה בבירור איך תמונות "מושלמות" גורמות לנו להרגיש רע עם עצמנו. אבל מה שהכי הפתיע אותי זה לגלות, מחברה שעובדת בתעשייה, שרוב התמונות האלה עוברות ריטוש מסיבי. הן לא מייצגות מציאות. הן פנטזיה.
וזו בדיוק הנקודה. אנחנו קונות פנטזיה. אנחנו קונות את ההבטחה שאם רק נקנה את המוצר הנכון, נהיה מאושרות יותר, מקובלות יותר, שוות יותר.
אבל האמת היא ש… אנחנו כבר שוות.
התסכול שלי הגיע לשיא כשניסיתי להבין למה אני מרגישה צורך בכלל לקנות את הקרם הזה. ואז הבנתי: זה לא העור שלי שהפריע לי, אלא ההשוואה הבלתי פוסקת לדימויים לא מציאותיים.
פעם, סבתא שלי אמרה לי משפט חכם: "היופי האמיתי נמצא במה שאת עושה, לא במה שאת קונה".
וזה נכון כל כך.
אני יודעת, קל להגיד. קשה ליישם. אבל אני מאמינה שאנחנו יכולות לשנות את השיח. אנחנו יכולות לבחור להתמקד בדברים החשובים באמת: בריאות, חברות, חוויות, התפתחות אישית. דברים שבאמת ממלאים אותנו.
אז מה עושים? איך יוצאים ממעגל הקסמים הזה?
- מודעות: שימו לב לפרסומות. שימו לב איך הן גורמות לכן להרגיש.
- ספקנות: אל תקבלו הכל כמובן מאליו. תשאלו שאלות.
- אהבה עצמית: תזכירו לעצמכן שאתן יפות בדיוק כמו שאתן.
- מיקוד: תתמקדו בדברים שמשמחים אתכן באמת.
(רגע, הערת שוליים חשובה: אני לא אומרת שצריך להפסיק לטפח את עצמנו. אני רק אומרת שצריך לעשות את זה ממקום של אהבה, ולא ממקום של פחד.)
אני מודה, אני עדיין לומדת. עדיין מתמודדת עם ההשפעה של הפרסומות והלחץ החברתי. אבל אני משתדלת להיות מודעת יותר, ביקורתית יותר, אוהבת יותר.
ואתן? מה אתן חושבות? האם גם אתן מרגישות לפעמים שמנסים למכור לכן פתרונות לבעיות שלא קיימות? שתפו אותי בתגובות. בואו ננהל שיחה אמיתית.
אני כאן כדי להקשיב.
אוהבת,
נעמה.
