אני מודה, גם אני נפלתי בפח. לא פעם ולא פעמיים. זה קרה כשראיתי את ה"מכשיר המהפכני" הזה באינסטגרם, שהבטיח לחתוך ירקות בצורה מושלמת בשנייה וחצי. נו, אתם יודעים, ההוא עם כל החלקים הנשלפים שצריך לשטוף אחר כך שעה. קניתי אותו בהתלהבות, והוא שכב במגירה עד שמצא את דרכו לפח אחרי חודש.
כמה כסף אנחנו זורקים לפח על גאדג'טים מיותרים? זו שאלה מטרידה, במיוחד כשאני מסתכלת על מצב חשבון הבנק שלי בסוף החודש. זה לא רק הכסף עצמו, אלא התחושה המבאסת של "עבדו עליי".
אז למה אנחנו בכלל קונים את השטויות האלה?
הרבה פעמים זה קורה מתוך שעמום, חוסר ביטחון או סתם רצון להתפנק. אנחנו חיים בעולם שמוכר לנו אושר דרך מוצרים, ואנחנו, בתור בני אדם, נופלים בפח.
פסיכולוגית הצרכנות ד"ר קייט נייטינגייל מסבירה בספרה "The Consumer Mind" שאנחנו קונים כדי לבטא את עצמנו, להרגיש שייכים ולהשיג סטטוס חברתי. אבל האם גאדג'ט חדש באמת יכול למלא את החלל הזה? לי זה בטוח לא עזר.
האמת המפתיעה על גאדג'טים ומוח:
מחקר מדהים שקראתי בכתב העת "Journal of Marketing Research" גילה שקנייה של מוצרים חדשים אכן משחררת דופמין במוח - אותו חומר שאחראי על תחושת ההנאה. אבל, וזה אבל גדול, האפקט הזה קצר טווח מאוד. תוך כמה ימים, ההתלהבות דועכת ואנחנו כבר מחפשים את הריגוש הבא.
הבנתם את זה? אנחנו מכורים לתחושת ה"התחלה חדשה" הזו, ולא באמת צריכים את המוצר עצמו.
אז איך יוצאים מהמעגל הזה?
אני לא אגיד לכם להפסיק לקנות לגמרי. זה לא ריאלי וגם לא כיף. אבל אפשר להיות יותר מודעים לבחירות שלנו.
הנה כמה טיפים שעזרו לי - ואולי יעזרו גם לכם:
- עצרו רגע לפני הקנייה. אל תקנו באימפולסיביות. תנו לזה כמה ימים. שאלו את עצמכם בכנות: האם אני באמת צריך/ה את זה? האם זה פותר לי בעיה אמיתית? או שאני סתם מנסה למלא חלל ריק?
- תחקרו. לפני שאתם מוציאים כסף, קראו ביקורות אמינות. אל תסתמכו רק על סרטוני פרסומת מפוצצים. חפשו חוות דעת אותנטיות של משתמשים אמיתיים.
- תשאלו חברים. אם אתם מכירים מישהו שכבר יש לו את המוצר, דברו איתו. שאלו אותו מה הוא חושב עליו, מה היתרונות ומה החסרונות.
- תנסו לפני שאתם קונים. אם אפשר, תנסו את המוצר בחנות או תשאלו אם יש אפשרות להחזיר אותו אם אתם לא מרוצים.
- תתמקדו באיכות, לא בכמות. עדיף לקנות מוצר אחד איכותי שיחזיק מעמד לאורך זמן, מאשר עשרה גאדג'טים זולים שיתקלקלו אחרי חודש.
- תשאלו את עצמכם, "מה יקרה אם לא אקנה את זה?". שאלה פשוטה, אבל עוצמתית. תנסו לדמיין את החיים שלכם בלי המוצר הזה. האם הם יהיו באמת כל כך גרועים?
נקודת מבט לא שגרתית:
אגב, יש משהו מרתק בתרבות הצריכה שלנו. אנחנו מוקפים פרסומות שאומרות לנו מה אנחנו צריכים, מה אנחנו רוצים ומי אנחנו צריכים להיות. זה כמעט כמו היפנוזה המונית.
הפילוסוף הצרפתי ז'אן בודריאר טען שהחפצים שאנחנו קונים הם לא באמת חפצים, אלא סימנים. אנחנו קונים אותם כדי לתקשר עם אחרים, לבטא את הזהות שלנו ולמצוא משמעות בחיים. אבל האם אנחנו באמת מצליחים למצוא משמעות בקניית גאדג'טים מיותרים?
אני יודעת שאני לא.
משהו שאני עדיין מנסה להבין:
אולי הבעיה היא לא בגאדג'טים עצמם, אלא בגישה שלנו אליהם. אולי אנחנו מחפשים פתרונות קלים לבעיות מורכבות, ומצפים שהמוצרים יעשו את העבודה בשבילנו.
אבל האמת היא שאושר אמיתי לא קונים בכסף. הוא נמצא בדברים הפשוטים: בקשרים שלנו עם אנשים, בתחביבים שלנו, בעשייה שמסבה לנו שמחה.
אז בפעם הבאה שאתם רואים גאדג'ט מפתה באינסטגרם, עצרו רגע ותשאלו את עצמכם: האם זה באמת מה שאני צריך/ה? או שאני סתם מחפש/ת ריגוש רגעי?
ואולי, רק אולי, הכסף הזה יכול לשמש למשהו משמעותי יותר. מה דעתכם? איזה גאדג'ט מיותר קניתם לאחרונה ואתם מתחרטים עליו?
