אוקיי, בואו נדבר על משהו שמטריד אותי כבר זמן מה. אני יושבת לי פה, כוס קפה מהבילה לידי, וחושבת על המושג הזה, "חינם". כאילו, באמת? חינם? מישהו באמת מאמין לזה?
אני זוכרת את הפעם הראשונה שנתקלתי בזה בגדול. הייתי סטודנטית מרוטת כסף (נו, מתי לא הייתי?) וראיתי פרסומת ל"קורס אונליין חינם!". נשמע מדהים, נכון? "ידע בחינם! למה לא?" חשבתי לעצמי. נרשמתי בהתלהבות, ומה גיליתי? שה"חינם" הוא רק טעימה קטנה. כדי לקבל את כל התוכן, כדי לקבל תעודה, כדי לקבל תמיכה – הייתי צריכה לשלם.
אז מה בעצם קרה שם? שיחקו לי על תמימות? אני לא יודעת. אבל זה גרם לי לחשוב. מה בעצם עומד מאחורי ההבטחה הזו?
האמת המרה: "חינם" תמיד עולה משהו.
אני יודעת, זה נשמע כמו קלישאה שחוקה. אבל תחשבו על זה רגע. אף אחד לא עושה משהו בלי תמורה. אפילו אם הכסף לא מחליף ידיים ישירות, משהו אחר כן. אולי זה הזמן שלכם, אולי זה המידע שלכם, אולי זה תשומת הלב שלכם.
קחו לדוגמה את הרשתות החברתיות. הן "בחינם", נכון? אבל תחשבו כמה זמן אנחנו מבלים שם. כמה מידע אנחנו חושפים. כמה אנחנו מושפעים ממה שאנחנו רואים שם. האם זה באמת "חינם"?
אז מה האלטרנטיבה? האם אנחנו צריכים להפסיק לחפש מבצעים והזדמנויות?
ממש לא! אבל אנחנו צריכים להיות מודעים. אנחנו צריכים לשאול את עצמנו: מה המחיר האמיתי של הדבר הזה? מה אני מקבלת בתמורה? האם זה שווה את זה?
יש לי חברה, גילה, שהיא כלכלנית. היא תמיד אומרת לי: "נעמה, אין ארוחות חינם". ואני יודעת שהיא צודקת. אבל היא גם אומרת לי משהו חשוב נוסף: "תמיד תבדקי מה התפריט".
העניין הוא לא להימנע מ"חינם", אלא להבין מה עומד מאחורי זה.
קחו למשל את הבלוג הזה. אני כותבת אותו מתוך אהבה, מתוך רצון לשתף את הידע והניסיון שלי. אני מקווה שהוא מועיל לכם. אבל הוא גם דורש ממני זמן, אנרגיה, ומשאבים. האם הוא "חינם"? תלוי איך מסתכלים על זה.
אני חושבת שהגישה הנכונה היא לא לפחד מ"חינם", אלא להתייחס אליו בספקנות בריאה. לשאול שאלות. לחקור. להבין מה אנחנו מקבלים ומה אנחנו נותנים בתמורה.
אבל רגע, האם יש בכל זאת דברים שהם "חינם" באמת?
אני חושבת שכן. אני חושבת שיש דברים שאנשים עושים מתוך אלטרואיזם, מתוך רצון לעזור, מתוך אהבה. אני חושבת שחיוך מחבר, מחווה קטנה של עזרה, הקשבה אמיתית – אלה דברים שאפשר לתת בחינם. וגם לקבל בחינם.
פעם, כשהייתי תקועה עם אוטו באמצע שום מקום, עצר לי טנדר ישן. גבר מבוגר יצא ממנו, עזר לי להחליף פנצ'ר, וסירב לקחת כסף. הוא אמר לי: "פשוט תעבירי את זה הלאה". זה היה רגע קטן, אבל הוא לימד אותי שיש דברים ששווים יותר מכסף.
אז מה בעצם למדנו היום?
- "חינם" תמיד עולה משהו, גם אם לא כסף.
- צריך להיות מודעים למחיר האמיתי של הדברים.
- אפשר לתת ולקבל דברים בחינם מתוך אהבה ואלטרואיזם.
- והכי חשוב: תמיד תבדקו מה התפריט.
אני לא יודעת מה אתכם, אבל אני הולכת לחפש מתנדב לעזור לי לסדר את המחסן. בתמורה, אני מבטיחה להכין לו קפה מצוין ולחלוק איתו את כל התובנות שלי על "חינם".
אז מה אתם חושבים? האם יש דבר כזה "חינם" באמת? שתפו אותי בתגובות!
