היי, אני נעמה! מכירות את זה שאתן נכנסות לסופר פארם לקנות מסקרה, ויוצאות עם שקית מלאה פיצ'פקעס שאתן בכלל לא צריכות? כן, גם לי זה קורה. יותר מדי.
פעם חשבתי שזה פשוט חוסר שליטה עצמית. אבל אז התחלתי לחקור, לקרוא מחקרים (כן, אני גיקית כזאת), לדבר עם חברות, וגיליתי משהו מפתיע: קניות דחף הן לא פגם אופי, אלא תגובה רגשית. כן, שמעתן נכון.
המוח שלנו מכור לקניות קטנות
מסתבר שהמוח שלנו אוהב את ה"באזז" הזה של קנייה. מחקרים מראים שקניות קטנות משחררות דופמין, חומר כימי שגורם לנו להרגיש טוב. אז בעצם, אנחנו מכורים להרגשה הזאת. הבנתן? זה לא אנחנו, זה הדופמין! (טוב, אנחנו קצת...).
אבל רגע, זה לא תירוץ להמשיך לבזבז כסף! אז איך בכל זאת יוצאים מהלופ הזה?
1. זיהוי הטריגרים: מי הם החשודים המיידיים?
הדבר הראשון והחשוב ביותר הוא לזהות מה מעורר אצלכן את הדחף לקנות. האם זה כשאתן משועממות? עצובות? לחוצות? או אולי כשאתן רואות פרסומת מפתה באינסטגרם?
לי, למשל, גיליתי שאני הכי פגיעה לקניות דחף כשאני עייפה אחרי יום עבודה ארוך. אני פשוט רוצה לפנק את עצמי באיזה משהו קטן. אבל "משהו קטן" הופך מהר מאוד לשקית גדולה ועוד חשבון אשראי מנופח.
תשאלו את עצמכן: מתי אתן הכי נוטות לקנות דברים שלא תכננתן?
2. עצירת נשימה: טריק קטן, תוצאה גדולה
אוקיי, זיהיתן את הטריגר. עכשיו מה? עכשיו מגיע החלק הקשה: לעצור. ממש לעצור.
אני יודעת, זה נשמע מובן מאליו, אבל כשאתן עומדות מול המדף עם השפתון החדש הזה ש"חייבים" לכן, אתן לא חושבות בהיגיון. אתן מרגישות.
אז הנה הטריק: עצרו רגע, קחו נשימה עמוקה, ותשאלו את עצמכן: "האם אני באמת צריכה את זה?"
אל תענו מיד. תנו לעצמכן כמה שניות. תחשבו על מה שכבר יש לכן בבית. תחשבו על המטרה הכספית שאתן מנסות להשיג.
אני יודעת, זה קשה. אבל זה עובד!
3. בידול בין צורך לאימפולס: האם זה באמת חסר לך?
אחת הבעיות הכי גדולות שלנו היא שאנחנו מתבלבלות בין צורך לאימפולס. אנחנו חושבות שאנחנו "צריכות" משהו, אבל בעצם אנחנו פשוט רוצות אותו.
ההבדל הוא פשוט: צורך הוא משהו חיוני להישרדות או לתפקוד היומיומי שלנו. אימפולס הוא משהו שאנחנו רוצות כדי להרגיש טוב, אבל אנחנו יכולות בהחלט לחיות בלעדיו.
לדוגמה, אני "צריכה" אוכל כדי לחיות. אני "צריכה" בגדים כדי להתלבש. אבל אני לא "צריכה" את התיק החדש הזה שעולה כמו חצי משכורת. נכון? נכון.
4. אסטרטגיית ה-24 שעות: לחשוב על זה יום אחרי
טריק נוסף שעוזר לי להימנע מקניות דחף הוא "אסטרטגיית ה-24 שעות". אם אני רואה משהו שאני ממש רוצה לקנות, אני אומרת לעצמי שאני אחזור לחנות או לאתר אחרי 24 שעות.
ברוב המקרים, אחרי יום אני שוכחת בכלל מהרצון הזה, או שמבינה שזה לא באמת משהו שאני צריכה.
תחשבו על זה רגע: כמה פעמים קניתן משהו ואחרי כמה ימים שכחתן שהוא בכלל קיים?
5. ניהול כסף מודע: תקציב, מעקב, וקצת אכזריות עצמית
אוקיי, אז דיברנו על הטריגרים, על העצירה, ועל ההבדל בין צורך לאימפולס. אבל כל זה לא שווה כלום אם אין לכן תקציב מסודר.
תקציב הוא כמו מפה שמראה לכן לאן הכסף שלכן הולך. הוא עוזר לכן להבין איפה אתן מבזבזות יותר מדי, ואיפה אתן יכולות לחסוך.
אני ממליצה להשתמש באפליקציה או בטבלה כדי לעקוב אחרי ההוצאות שלכן. זה יכול להיות קצת מייגע, אבל זה שווה את זה. ברגע שתראו לאן הכסף שלכן באמת הולך, תתחילו לקבל החלטות חכמות יותר. (מקור מעניין בנושא: הספר "המיליונר האוטומטי").
6. תחליפים בריאים: לאוורר את הלחץ במקום אחר
זוכרות שאמרנו שקניות דחף הן תגובה רגשית? אז במקום לרוץ לחנות כל פעם שאתן מרגישות רע, תנסו למצוא תחליפים בריאים יותר.
אפשר לצאת להליכה בטבע, לדבר עם חברה טובה, לראות סרט מצחיק, או לעשות כל דבר אחר שעוזר לכן להירגע.
אני גיליתי שאני אוהבת לצייר או לכתוב כשאני מרגישה לחוצה. זה עוזר לי להוציא את הרגשות שלי החוצה בלי לבזבז כסף.
7. סביבה תומכת: החברות שלי מצילות אותי
אל תתביישו לדבר עם חברות או עם בני משפחה על המאבק שלכן בקניות דחף. לפעמים רק לשתף מישהו אחר עוזר להקל על הלחץ.
אפשר גם לבקש מחברה טובה שתצטרף אליכן לקניות ותעזור לכן לעמוד בפיתויים. או לחילופין, שתזכיר לכן את המטרות שלכן בכל פעם שאתן מתחילות להתפתות.
אז מה הלאה?
האמת? אין פתרון קסם. זה תהליך. יהיו נפילות, יהיו רגעים שבהם תקנו משהו שאתן מצטערות עליו. אבל זה בסדר.
העיקר הוא לא לוותר. להמשיך לנסות, להמשיך ללמוד, ולהמשיך להיות מודעות לעצמכן.
אני עדיין עובדת על זה. אבל אני כבר רואה שיפור. ואני מאמינה שגם אתן יכולות.
מה איתכן? אילו טיפים יש לכן להימנע מקניות דחף? שתפו אותי בתגובות! בואו נלמד אחת מהשנייה.
