לקוח מרוצה זה מצוין, אבל נאמן מדי? בואי נדבר על זה (בלי טובות הנאה)

A young woman with curly blonde hair smiling thoughtfully while holding a shopping bag.
האם את נאמנה מדי למותגים מסוימים? נעמה מסבירה למה כדאי להיות לקוח מרוצה, אבל לא עיוור, ואיך למצוא את האיזון הנכון.

היי, אני נעמה. ובואו נהיה כנים, מי לא אוהב להרגיש מרוצה? לקנות משהו, לקבל שירות, ולצאת בתחושה שקיבלת את התמורה הטובה ביותר לכסף שלך. זה כיף! אבל, וזה אבל גדול, איפשהו בדרך בין ה"וואו, אני מרוצה!" לבין ה"אני נאמן לנצח לחברה הזאת!", עלולה להיווצר בעיה.

תחשבי על זה רגע. כמה פעמים מצאת את עצמך קונה משהו שאת באמת צריכה רק כי "אני תמיד קונה שם"? או ממשיכה עם שירות ספציפי למרות שהמחיר קצת עלה והאיכות קצת ירדה? הרי זה קורה לכולנו.

אני זוכרת פעם, הייתי נאמנה בטירוף למספרה מסוימת. אהבתי את האווירה, את הריח של החומרים, את השיחה הקלילה עם הספר. אבל עם הזמן, המחירים עלו, התורים התארכו, והספרנית הקבועה שלי עזבה. ובכל זאת, המשכתי ללכת לשם. למה? כי "אני תמיד הולכת לשם!". איזה היגיון יש בזה?

ואז נפל לי האסימון. הנאמנות שלי הפכה להרגל עיוור. לא בדקתי אופציות אחרות, לא השוותי מחירים, פשוט המשכתי עם מה שאני מכירה. וזה, חברות, לא תמיד משתלם.

מה קורה כשנאמנות הופכת להרגל עיוור?

הבעיה היא שהנאמנות הזאת עלולה לעלות לנו ביוקר, לא רק מבחינה כספית.

  • משלמים יותר: כשאת נאמנה למותג מסוים, את פחות נוטה לבדוק מחירים אצל המתחרים. וחברות יודעות את זה. הן עלולות להעלות מחירים בידיעה שאת תמשיכי לקנות מהן בכל מקרה. (מקור: מחקר של אוניברסיטת הרווארד מצא שנאמנות עיוורת למותג מובילה להוצאה כספית גבוהה יותר ב-15% בממוצע).
  • מפספסים הזדמנויות: יש כל כך הרבה מוצרים ושירותים מעולים בחוץ, ואם את סגורה רק למותג אחד, את עלולה לפספס מציאות שוות או אפילו מוצרים איכותיים יותר.
  • מתפשרים על איכות: נאמנות לא אמורה לבוא על חשבון האיכות. אם המוצר או השירות יורדים ברמה, אל תהססי לעבור למתחרה. זכרי, מגיע לך לקבל את הטוב ביותר.

אבל רגע, זה לא אומר שאסור להיות נאמנים בכלל? ממש לא!

אז מה ההבדל בין לקוח מרוצה לנאמן מדי?

ההבדל הוא במודעות ובשיקול הדעת.

לקוח מרוצה הוא לקוח שמקבל תמורה טובה לכסף שלו, נהנה מהמוצר או השירות, ויחזור לקנות שוב. אבל הוא גם ישקול אופציות אחרות, יבדוק מחירים, ויעשה את הבחירה הטובה ביותר עבורו בכל רגע נתון. הוא לא מפחד לנסות דברים חדשים.

לקוח נאמן מדי הוא לקוח שקונה באופן אוטומטי, בלי לחשוב, בלי לבדוק, רק בגלל הרגל. הוא מפחד לנסות משהו אחר, אפילו אם הוא יודע שיש אופציה טובה יותר.

איך מוצאים את האיזון הנכון?

אז איך מוצאים את האיזון הזה בין להיות לקוח מרוצה לנאמן מדי? הנה כמה טיפים:

  1. תעצרי רגע לפני הקנייה: תשאלי את עצמך: האם אני קונה את זה כי אני באמת צריכה את זה? או רק כי "אני תמיד קונה את זה"?

  1. תבדקי אופציות אחרות: אל תפחדי לנסות מותגים חדשים, שירותים חדשים, חנויות חדשות. את עלולה להיות מופתעת לטובה.

  1. תשווי מחירים: המחיר הוא לא הכל, אבל הוא בהחלט פקטור חשוב. תבדקי אם את יכולה למצוא את אותו מוצר או שירות במחיר זול יותר במקום אחר.

  1. תקשיבי לעצמך: אם את מרגישה שמשהו השתנה, שהאיכות ירדה, שהמחיר עלה, אל תתעלמי מהתחושה הזאת. מגיע לך לקבל את הטוב ביותר.

וזכרי, להיות לקוחה מרוצה זה מצוין! זה אומר שאת יודעת מה את רוצה ואיך להשיג את זה. אבל אל תתני לנאמנות להפוך להרגל עיוור. תשארי מודעת, תשארי סקרנית, ותמיד תבחרי את מה שהכי טוב לך.

מחשבה לסיום: האם הנאמנות שלנו למותגים מסוימים היא באמת בחירה שלנו, או תוצאה של שיווק מתוחכם? האם אנחנו באמת נאמנים, או פשוט שבויים של הרגל?

אני מזמינה אותך לחשוב על זה. לשתף אותי במחשבות שלך. אולי יחד נגלה עוד כמה דברים על עצמנו ועל ההרגלים שלנו. מה דעתך?