נתחיל בווידוי: אני מכורה לאפליקציות קניות. כן, אני יודעת, זה נשמע בנאלי. כולנו קצת מכורים למשהו, לא? אבל אצלי זה הגיע למצב שבו אני גוללת באפליקציה במקום לישון. מביך, אני יודעת.
פעם הייתי בטוחה ש"קניות זה כיף". חוויה. תרפיה. היום? אני חושבת שזה יותר כמו אחיזת עיניים מתוחכמת.
האמת היא שהבנתי את זה כשגיליתי שאני קונה דברים שאני אפילו לא צריכה. שמלה מנצנצת שלא אלבש לעולם, גאדג'ט מטבח שעושה בדיוק אותו דבר כמו הידיים שלי, ובאמת, עוד צללית בצבע ניוד? בחייאת.
ואז שאלתי את עצמי - מה קורה פה לעזאזל?
אז התחלתי לחקור. לא רק את הפסיכולוגיה של הקנייה, אלא גם את המנגנונים העדינים (ולפעמים ממש לא עדינים) שבהם אפליקציות הקניות משתמשות כדי להשאיר אותנו מכורות.
נתחיל מזה: אלגוריתמים הם החברים הכי טובים של אפליקציות הקניות, והאויבים הכי גדולים של הארנק שלנו. הם לומדים אותנו טוב יותר ממה שאנחנו מכירות את עצמנו. הם יודעים מתי אנחנו עצובות, מתי משועממות, ומתי אנחנו הכי פגיעות למבצעים מפתים.
אבל רגע, זה לא רק האלגוריתמים. זה גם העיצוב. הפיד האינסופי, ההתראות הקופצות, הכפתור "קנה עכשיו" המפתה. הכל שם כדי לגרום לנו לפעול באימפולסיביות. פרופסור ניר אייל, מחבר הספר "Hooked", חקר את האופן שבו טכנולוגיה הופכת להרגל. הוא טוען שאפליקציות מצליחות משתמשות במחזורי פעולה שגורמים לנו לחזור אליהן שוב ושוב, בחיפוש אחר תגמול (Nir Eyal, Hooked: How to Build Habit-Forming Products). ואני הרגשתי את זה על בשרי.
ואז הבנתי משהו חשוב: האשמה היא לא רק באפליקציות.
כן, הן מתוכננות לתמרן אותנו. אבל אנחנו אלה שמחזיקות את הטלפון ביד. אנחנו אלה שמקליקות על הכפתור. אנחנו אלה שמחפשות נחמה בקניות במקום להתמודד עם הרגשות האמיתיים שלנו.
אז מה עושים? איך יוצאים מהלופ הזה?
אני לא אגיד לכם למחוק את כל האפליקציות ולחיות במערה. גם אני עדיין לא שם. אבל הנה כמה דברים שאני מנסה לעשות, ובינתיים זה עוזר:
- לשים לב לרגע. רגע לפני שאני קונה משהו, אני עוצרת ושואלת את עצמי: "למה אני עושה את זה?". האם אני באמת צריכה את זה, או שאני סתם מנסה לברוח ממשהו?
- לקבוע זמן מוגבל לקניות. כמו עם כל דבר ממכר, הגבלה היא המפתח. אני קובעת לעצמי זמן ספציפי בשבוע שאני יכולה לגלוש באפליקציות קניות, ולא חורגת ממנו. (כן, לפעמים אני נכשלת. אבל זה בסדר, מחר יום חדש).
- למצוא תחליפים לקניות. במקום לקנות משהו חדש, אני מנסה לעשות משהו אחר שעושה לי טוב. לצאת לטבע, לקרוא ספר, לדבר עם חברה. כל דבר שעוזר לי להרגיש מחוברת לעצמי ולעולם.
אני מודה, זה לא תמיד קל. יש ימים שאני מרגישה שאפליקציות הקניות שולטות בי. אבל אני מזכירה לעצמי שאני לא לבד, ושאפשר לשנות את ההרגלים שלנו.
אני שואלת את עצמי לפעמים, האם בכלל אפשר לנצח את המערכת? האם אנחנו יכולות להחזיר לעצמנו את השליטה על הארנק, ועל הראש?
יכול להיות שהתשובה נמצאת לא רק בטכניקות פשוטות של ניהול זמן, אלא בשינוי עמוק יותר של התפיסה שלנו את עצמנו.
אז מה אתן אומרות? מוכנות לנסות?
אני יודעת שזה מפחיד. גם לי. אבל ביחד, צעד אחרי צעד, אולי נצליח להחזיר את השליטה לידיים שלנו, ולחיות חיים יותר אותנטיים ומספקים - בלי הצורך לקנות כלום.
