אני זוכרת את הפעם הראשונה שצפיתי ב"הסמויה". כולם אמרו לי שזו יצירת מופת, סדרה חובה. התיישבתי, מלאת ציפייה, ואחרי שני פרקים הרגשתי... כלום. סתם עוד דרמת פשע, חשבתי. אבל משהו גרם לי לחזור. אולי העקשנות, אולי הסקרנות. ובסוף, אחרי עונה שלמה, הבנתי. "הסמויה" היא לא רק סדרה, היא ניתוח נוקב של החברה, מערכת מורכבת של קשרים ויחסי כוח.
אבל רגע, איך בכלל מגיעים לתובנה הזו? איך מפרידים בין ה"רעש" של הטרנדים והבאזז לבין מה שבאמת שווה בתוכנית טלוויזיה? זו שאלה שמטרידה אותי כבר שנים, לא רק כצופה, אלא גם כמישהי שעוסקת בתרבות.
בואו נדבר על זה, באמת.
הפיתוי של המספרים: רייטינג זה לא הכל
נתחיל מהמובן מאליו: רייטינג. המספרים האלה, שמודדים כמה אנשים צפו, הם המלך הבלתי מעורער של תעשיית הטלוויזיה. אבל האם הם באמת משקפים את האיכות? תחשבו על זה: כמה פעמים צפיתם במשהו רק כי "כולם צופים"? (מודה, גם אני חוטאת בזה לפעמים).
מאמר שקראתי לאחרונה ב"ניו יורק טיימס" טען בדיוק את זה: הרייטינג מודד פופולריות, לא איכות. הוא מושפע מאינספור גורמים - שעת שידור, תחרות, פרסום. זה כמו למדוד את איכות של ספר לפי כמות העותקים שנמכרו. זה נותן תמונה חלקית, ומאוד לא מדויקת.
אז מה כן?
מעבר לרייטינג: שלושה עקרונות מנחים
אני חושבת שהערך האמיתי של תוכנית טלוויזיה טמון בשלושה דברים עיקריים:
- השפעה: האם התוכנית הזו משפיעה עלי? האם היא גורמת לי לחשוב אחרת, להרגיש אחרת, להתבונן בעולם בצורה חדשה? זו לא חייבת להיות השפעה דרמטית. לפעמים זה פשוט מעורר בי סקרנות לגבי נושא שלא הכרתי.
- אותנטיות: האם התוכנית הזו מרגישה אמיתית? האם היא מציגה דמויות מורכבות, סיפורים אמינים, רגשות אותנטיים? או שמדובר בסדרה שמנופחת באפקטים גרנדיוזיים ,מלאה בקלישאות וניסיון נואש לרצות את כולם.
- עומק: האם התוכנית הזו מציעה משהו מעבר לבידור? האם היא נוגעת בנושאים חשובים, מעוררת דיון, מעוררת שאלות? אני לא מדברת על סדרות "כובדות" או "דידקטיות". גם קומדיה יכולה להיות עמוקה, אם היא חכמה ומעוררת מחשבה.
הניסוי האישי שלי: "טד לאסו" והספקנות שלי
קחו לדוגמה את "טד לאסו". כששמעתי על הסדרה הזו לראשונה, הייתי סקפטית. קומדיה על מאמן פוטבול אמריקאי שמגיע לאמן קבוצת כדורגל אנגלית? נשמע קיטשי וצפוי. אבל החלטתי לנסות. ואז, לאט לאט, התחלתי להבין.
"טד לאסו" היא לא סתם קומדיה. היא סדרה על חמלה, על אופטימיות, על היכולת לראות את הטוב באחרים. היא מציגה דמויות מורכבות, שמתמודדות עם קשיים ואתגרים, אבל בוחרות להגיב בטוב לב וחיוביות. זה לא אומר שהסדרה מושלמת. יש בה רגעים קיטשיים, לפעמים היא קצת מתקתקה מדי. אבל בסופו של דבר, היא הצליחה לגעת בי. היא גרמה לי לחייך, להתרגש, לחשוב על איך אני יכולה להיות אדם טוב יותר.
וזה, מבחינתי, שווה הרבה יותר מרייטינג גבוה.
אבל רגע, זה לא הכל אינדיבידואלי?
אני יודעת מה אתן חושבות: "נעמה, את מדברת על טעם אישי. מה שאני אוהבת, את לא תאהבי, ולהיפך". וזה נכון. טעם הוא דבר אישי. אבל אני חושבת שיש קריטריונים אוניברסליים לאיכות. יש סדרות שמצליחות לגעת במשהו עמוק יותר, משהו שמעבר לטרנדים ולבאזז.
מחקר פסיכולוגי מעניין שקראתי לא מזמן טען שההשפעה של תוכניות טלוויזיה על הצופים היא עמוקה ומגוונת. היא משפיעה על התפיסה שלנו את העולם, על הערכים שלנו, על היחסים שלנו עם אחרים. זה אומר שאנחנו צריכים להיות מודעים למה שאנחנו צופים בו, ולבחור תוכניות שמזינות אותנו, מעשירות אותנו, ולא רק מבדרות אותנו.
השאלות שנשארות איתי
אז איך באמת מודדים ערך של תוכנית טלוויזיה? אני לא חושבת שיש תשובה אחת נכונה. אבל אני חושבת שאלו השאלות שאני שואלת את עצמי אחרי כל צפייה:
- האם התוכנית הזו השפיעה עלי? באיזה אופן?
- האם היא הרגישה לי אותנטית? האם הזדהיתי עם הדמויות?
- האם היא הציעה משהו מעבר לבידור? האם היא גרמה לי לחשוב, להרגיש, ללמוד משהו חדש?
אולי התשובות שלכם יהיו שונות משלי. וזה בסדר גמור. העיקר הוא שנמשיך לשאול שאלות, שנמשיך לחפש את הערך, שנמשיך לדבר על זה.
מה אתן חושבות? איזו תוכנית שינתה לכן את נקודת המבט? אשמח לשמוע!
