אני חייבת להודות, יש לי OCD קל בכל הנוגע לשאריות מדבקות. זה מתחיל בדגדוג קטן במוח, ואז מתפתח לכעס אמיתי. אתם יודעים, אותן שאריות דביקות שמסרבות לרדת, לא משנה כמה חזק תשפשפו?
פעם חשבתי שאני פשוט צריכה להיות יותר "מבוגרת" ו"להרפות". אבל אז הבנתי משהו: הפרפקציוניזם הקטן הזה הוא חלק ממני. וזה בסדר. השאלה היא, איך אני מתמודדת עם זה בצורה בריאה?
אז יצאתי למסע, מסע מטורף בעקבות הפתרון האולטימטיבי להסרת שאריות מדבקות. ניסיתי הכל! ספריות הדרכה באינטרנט, טיפים של חברות, אפילו שיטות סבתא שנשמעו כמו אגדות אורבניות.
שמן, חום וקצת תפילה
אני זוכרת שניסיתי את טריק שמן הזית. מרחתי בנדיבות, חיכיתי, שפשפתי… כלום! סתם בלגן שמנוני. אחר כך ניסיתי מייבש שיער, בתקווה שהחום ימיס את הדבק. רק גרמתי לעצמי להזיע. נואשת, כבר התחלתי לחשוב על לצבוע את כל הרהיט מחדש (מקור: מחקר על תגובות קיצוניות של אנשים לגירויים מינוריים, Journal of Abnormal Psychology).
רגע, יש רגעים כאלו במסע שאנחנו מוכנים להרים ידיים? חד משמעית כן!
אבל אז, קרה משהו מפתיע.
הגילוי המפתיע במגירת האיפור
יום אחד, תוך כדי חיפוש נואש אחר משהו שיכול לעזור, נתקלתי במסיר איפור על בסיס שמן. "נו טוב, מה כבר יש לי להפסיד?" חשבתי לעצמי.
הופתעתי לגלות שזה עובד! לא רק עובד, זה עובד מצוין! שאריות המדבקה פשוט התמוססו, בלי שפשוף מטורף או שאריות שמנוניות.
מי היה מאמין? דווקא מסיר איפור, המוצר שלעולם לא הייתי מקשרת לניקיון בית, התגלה כפתרון הקסם.
מה למדתי על שאריות מדבקות - ועל עצמי
אבל יותר חשוב מהטריק עצמו, למדתי משהו על עצמי. למדתי שזה בסדר להיות פרפקציוניסטית, כל עוד אני לא נותנת לזה לשלוט בי. ולמדתי שלפעמים הפתרונות הכי טובים מסתתרים במקומות הכי לא צפויים. (מקור: "The Power of Moments" מאת Chip Heath ו-Dan Heath, על יצירת רגעים משמעותיים מתוך שילובים לא שגרתיים)
אבל רגע, האם זה הפתרון המושלם? לא ממש. מסיר איפור לא יעבוד על כל סוג של מדבקה, ובטח שלא על משטחים רגישים. אבל בשבילי, זה מספיק טוב.
תובנה קצרה: השלמות היא האויבת של הטוב.
אז מה הלאה? אני עדיין מחפשת את הפתרון האולטימטיבי, אבל עכשיו אני עושה את זה בגישה רגועה יותר. אני יודעת שלא כל שארית מדבקה ניתנת להסרה, וזה בסדר.
ומה אתך? מה הטריק המפתיע שלך לניקיון או התמודדות עם פרפקציוניזם? אשמח לשמוע בתגובות!