אני זוכרת את הרגע הזה כאילו היה אתמול. עמדתי מול כיור עמוס כלים, אחרי ארוחת ערב משפחתית רועשת, והרגשתי שאני פשוט קורסת. עוד ערב, עוד הר של כלים, עוד שעה של ניקוי מתיש. כעסתי. כעסתי על הכלים, על האוכל, אבל בעיקר על עצמי שלא הצלחתי להשתלט על הכאוס הזה. נשמע מוכר?
תמיד האמנתי שניקיון זה עניין של שיטות, של מוצרים מיוחדים, של "לעשות את זה נכון". קראתי בלוגים, צפיתי בסרטוני יוטיוב, אפילו ניסיתי את שיטת "מארי קונדו" (בואו נגיד שזה לא עבד לי במטבח...). אבל משהו עדיין הרגיש לא נכון. הרגשתי שאני נלחמת בטחנת רוח.
ואז, ביום בהיר אחד, זה קרה. נתקלתי במאמר על ניהול זמן בבלוג עסקי. כן, אני יודעת, נשמע קצת משונה. מה הקשר בין ניהול זמן לניקוי מטבח? אבל רגע לפני שאתם מגלגלים עיניים, תנו לי להסביר.
המאמר דיבר על טכניקת "פומודורו" – עובדים 25 דקות, ואז לוקחים הפסקה של 5 דקות. פשוט, נכון? אבל משהו בטכניקה הזו גרם לי לחשוב אחרת. מה אם... מה אם הייתי מנסה להשתמש בטיימר כדי לנקות את המטבח?
בהתחלה הייתי סקפטית. איך טיימר יכול לשנות משהו? הרי הכלים עדיין יהיו שם, והשומן עדיין ידרוש קרצוף. אבל החלטתי לנסות. גייסתי את טיימר הביצים הישן שלי (כן, זה עם הצורה של תרנגולת) והצבתי לעצמי יעד: 15 דקות ניקוי. רק 15 דקות.
והנה התובנה המפתיעה: זה עבד!
אבל איך זה יכול להיות? איך 15 דקות של ניקוי יכולות להיות אפקטיביות יותר משעה של קרצוף מתוך תסכול?
אני חושבת שהסוד טמון בכמה דברים:
- מיקוד: כשאת יודעת שיש לך רק 15 דקות, את מתמקדת במה שחשוב באמת. לא מתעכבת על כל כתם עיקש, לא נסחפת למחשבות על מה צריך לעשות מחר. רק מנקה.
זה כל כך פשוט, וכל כך קשה ליישם.
- הפסקות: ההפסקות הקצרות עוזרות לך לשמור על אנרגיה ולמנוע שחיקה. אחרי 15 דקות של ניקוי, אני לוקחת הפסקה של 5 דקות, שותה כוס מים, ואז חוזרת לעוד סיבוב. זה הרבה יותר קל מלנסות לנקות הכל בבת אחת.
* מחקרים מראים שהפסקות קצרות משפרות את הריכוז והפרודוקטיביות (לדוגמה, ראו מחקר של אוניברסיטת אילינוי בנושא "Cognitive Restoration" ). מי היה מאמין?
- הפחתת חרדה: כשאני יודעת שאני לא צריכה לנקות את כל המטבח בבת אחת, אני מרגישה פחות חרדה. זה הופך את המשימה להרבה יותר ניתנת להשגה.
* האם אנחנו באמת מבינות את ההשפעה של חרדה על היכולת שלנו לתפקד? שאלה למחשבה.
אבל זה לא הכל. גיליתי עוד כמה דברים על עצמי ועל הגישה שלי לניקיון:
- אני לא מושלמת: וזה בסדר. אני לא צריכה שהמטבח שלי יהיה מצוחצח כמו במגזין. אני רק צריכה שהוא יהיה נקי מספיק כדי שאוכל להרגיש בו בנוח.
- אני צריכה תמריצים: אני אוהבת לתת לעצמי פרסים קטנים אחרי כל סבב ניקוי. זה יכול להיות כוס קפה, צפייה בסרטון מצחיק, או שיחת טלפון עם חברה.
- אני צריכה להיות סבלנית: זה לוקח זמן להתרגל לשיטה חדשה. היו ימים שלא הצלחתי לנקות כלום ב-15 דקות. אבל לא ויתרתי. המשכתי לנסות, והיום אני מצליחה לנקות את המטבח שלי תוך חצי שעה, בלי להרגיש שאני נלחמת בטחנת רוח.
ומה לגבי הכישלונות? היו הרבה. בהתחלה ניסיתי להשתמש באפליקציות ניהול זמן מתוחכמות, אבל הן רק בלבלו אותי. ניסיתי גם לנקות את כל הבית ביום אחד, אבל זה גרם לי לשחיקה נוראית. בסופו של דבר, גיליתי שהשיטה הכי טובה היא פשוטה ואינטואיטיבית: טיימר ביצים, 15 דקות ניקוי, 5 דקות הפסקה.
אז מה למדתי מכל זה? למדתי שניקיון זה לא רק עניין של שיטות ומוצרים, אלא גם עניין של גישה. למדתי שאפשר להפוך משימה מתישה למשהו נסבל, ואפילו מהנה. למדתי שאני לא צריכה להיות מושלמת, רק יעילה.
אבל יותר מכל, למדתי שגם בדברים הכי יומיומיים אפשר למצוא תובנות מפתיעות.
ועכשיו תורי לשאול אתכן: איך אתן מתמודדות עם ניקיון הבית? האם יש לכן טיפים או טריקים שאתן רוצות לשתף? אשמח לשמוע בתגובות! אולי יחד נמצא את הטיימר שמשנה את החיים של כולנו.
