אני חייבת להתוודות. ארבע שנים. ארבע שנים עברו מאז שהמקרר שלי הוזז לאחרונה. ארבע שנים של אושר משפחתי, ארוחות טעימות... ואימה מתחת למקרר.
ידעתי, כמובן, שאבק מצטבר. אבל תמיד היו תירוצים טובים יותר – מבחנים, עבודה, סדרות חדשות בנטפליקס. אתם יודעים איך זה. ואז, ביום בהיר אחד (תרתי משמע, השמש חדרה בדיוק בזווית הנכונה), ראיתי את זה. את הכמות המטורפת של האבק, הפירורים, שערות החתול... זה היה מזעזע.
נשבעתי לעצמי, 'נעמה, את חייבת להתחיל לנקות'. אבל מאיפה מתחילים בכלל? איך מזיזים מקרר כזה לבד? ומה אם אני אגלה שם דברים עוד יותר מפחידים? (לטובת הציבור, לא אפרט על התרחישים המורבידיים שעברו לי בראש).
האמת, פחדתי. פחדתי מהלכלוך, מהמאמץ, ומההשלכות האפשריות של מה שאגלה שם. וזה בדיוק המקום שבו טעיתי. כי האבק הזה, הוא לא רק אסתטיקה. הוא בריאות.
קראתי לא מעט מחקרים על איכות אוויר בבית (כן, אפילו על זה יש מחקרים! תודה, גוגל סקולר). אחד המחקרים המעניינים ביותר, שפורסם בכתב העת Environmental Science & Technology, הראה שאבק ביתי יכול להכיל מגוון של חומרים מזהמים, מחלקיקי פלסטיק ועד כימיקלים מעכבי בעירה. (מקור: Environmental Science & Technology, "Chemicals in Our Homes and Dust: A Review of Human Exposure to Chemicals in Indoor Dust"). עכשיו תחשבו על זה שהמקרר, עם החום שהוא פולט, יוצר סביבה אידיאלית להתרבות של החיידקים והפטריות האלו. מגעיל, נכון?
אז מה עושים? אני אספר לכם מה לא עשיתי. לא רצתי לקנות את שואב האבק הכי יקר בשוק. ולא הזמנתי חברת ניקיון שתעשה את העבודה בשבילי (למרות שהתפתיתי מאוד).
החלטתי ללמוד את הנושא לעומק. צללתי לפורומים של אמהות שמתמחות בניקיון, קראתי בלוגים של בלוגריות לייף סטייל, ואפילו צפיתי בסרטוני יוטיוב (מסתבר שיש קהילה שלמה של אנשים שמנקים מקררים!). גיליתי שיש שיטות עבודה מומלצות, חומרים טבעיים שאפשר להשתמש בהם, ואפילו טיפים להזזת המקרר בבטחה.
אחד הטיפים שבאמת עזרו לי, הגיע דווקא מבלוגרית בשם 'אמא טבע': היא הציעה להשתמש בחתיכות קרטון עבות מתחת לרגליות של המקרר כדי להזיז אותו בקלות. גאוני!
אבל גם אחרי שלמדתי את כל הטכניקות, עדיין הייתה לי בעיה אחת – הפחד. הפחד מלגלות מה מסתתר שם. ופה הגעתי לתובנה האמיתית.
האבק הזה, הוא לא רק בעיה פיזית. הוא גם סוג של סמל לדברים שאנחנו מעדיפים להתעלם מהם. לדברים שאנחנו דוחים, לדברים שאנחנו חוששים להתמודד איתם. בדיוק כמו בחיים.
אז נשמתי עמוק, לקחתי מטלית לחה, שפריצר עם חומץ, קצת סבון כלים אקולוגי, ו... התחלתי לנקות.
כן, היו שם פירורים בני ארבע שנים. כן, היו שם קורי עכביש. כן, מצאתי שם גם את הגומייה שאבדה לי לפני שנה (ניצחון קטן!). אבל בסופו של דבר, היה שם גם סיפוק עצום. סיפוק של ניצחון על הפחד, סיפוק של עשיית מעשה חיובי עבור הבית שלי והבריאות שלי.
והכי חשוב, הבנתי משהו חשוב. שלפעמים, האויבים הכי גדולים שלנו, הם לא אלו שמסתתרים בחוץ, אלא אלו שמסתתרים מתחת למקרר. או במילים אחרות, אלו שאנחנו מתעלמים מהם בתוך עצמנו.
עכשיו, אחרי שהמקרר מבריק (יחסית), אני תוהה - מה הדבר הבא שאני צריכה להזיז ולנקות? אולי את הארגזים בעליית הגג? או אולי, את המחשבות השליליות שמסתתרות לי בראש?
מה איתכם? איזה "אבק" מסתתר אצלכם בבית, או בחיים? שתפו אותי בתגובות!
